פרק 7

שלום לכם,

אתם מאזינים לצד השלישי של המטבע, הפודקסט של בנק ישראל. אני עמירם ברקת ממחלקת התקשורת של הבנק.

היום, ה-23 לאוקטובר 2023, מפרסם בנק ישראל את החלטת הוועדה המוניטרית על גובה הריבית. אנו מעבירים לכם את נאומו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שנערך באולם המליאה בבניין הבנק בירושלים.

נשמע כעת את דובר הבנק אורי ברזני מציג את הנגיד: 

שלום לכולם, שלום לצופים בבית שלום לפרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל. אנו פותחים בזאת את מסיבת העיתונאים הרבעונית שמקיים הבנק לאחר החלטת המדיניות המוניטרית. תודה לכל מי שהצטרף אלינו כאן מהעיתונאים במשכננו בירושלים, בירתנו הנצחית יש להגיד בעת הזו. הצטרפו אלינו גם למסיבת העיתונאים ד"ר עדי ברנדר מנהל חטיבת המחקר, לפני מספר דקות פורסמה תחזית החטיבה. ודניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים, במהלך היום מוקדם יותר פורסמה הרחבה למתווה דחיית ההלוואות שכוללת כעת גם את החכ"אות (חברות כרטיסי האשראי). אנחנו נתחיל בפתח הדברים בנאום של הנגיד פרופ' ירון שיסקור את ההחלטה ומשתנים כלכליים שבאים על רקע התפתחויות הלחימה המצערת ולאחר מכן כמובן וכהרגלנו בבנק ישראל נפתח את הדיון לשאלות העיתונאים. בבקשה אמיר.   

שלום לכולם,

בבוקר יום שבת, ה-7.10, בעיצומו של חג שמחת תורה, פתח ארגון החמאס במסע טרור רצחני במוקדי אוכלוסייה רבים בישראל תוך הפרה של כל כלל בסיסי של מוסר ואנושיות. עד כה מניין הנרצחים עומד על מעל ל-1,400 וישנם אלפי פצועים ומספר רב של חטופים. כמעט ואין אדם בישראל שלא מכיר משפחה שאחד מבניה או בנותיה נרצח, נפגע או נחטף. בין אלו שקיפחו חייהם גם כאלו הנמנים על משפחות עובדי הבנק. אני שולח מכאן את תנחומיי לכל משפחות הנרצחים, מאחל החלמה מהירה לכל הפצועים, מתפלל לשלום החטופים ומייחל להשבתם בשלום. זו המציאות שאליה התעוררנו בבוקר החג. זו הסיבה שבגינה ישראל יצאה כעת למלחמה בגורמי הטרור. מלחמה שתלווה אותנו בוודאי בתקופה הקרובה.

למלחמה השלכות כלכליות שונות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. כבר בתחילת דבריי ארצה להדגיש כי הכלכלה הישראלית איתנה ויציבה. בתחומים מסוימים, כגון החדשנות והטכנולוגיה, אנו אף מובילים ברמה העולמית. הכלכלה הישראלית ידעה להתאושש מתקופות קשות ולחזור לשגשג במהרה ואין לי ספק שכך יהיה גם הפעם.

מאז תחילת האירוע אנו בבנק ישראל  מקיימים הערכות מצב שוטפות אודות ההשפעה של המצב הביטחוני על אספקטים כלכליים ופיננסיים שונים, ונוקטים צעדי מדיניות בהתאם. ארחיב על כך בהמשך. מטבע הדברים, חלק ניכר מדיוני הוועדה המוניטרית שהתקיימו ביומיים האחרונים התמקד בהשפעות הכלכליות של המלחמה. הוועדה המוניטרית ניתחה את התהליכים השונים ואת השפעתם על הפעילות הכלכלית ועל האינפלציה, ובתום הדיונים החליטה להותיר את הריבית על כנה.

כעת, אבקש לפרוש בפניכם צעדי מדיניות שונים, בהם נקטנו מאז תחילת המלחמה, בשווקים הפיננסיים ובתחום הבנקאות. עם פרוץ הלחימה ניכרו לחצי פיחות משמעותיים, שהתבטאו במסחר המוקדם בשווקים בחו"ל. הגבנו במהירות. הפעלנו כבר ב-9.10, טרם פתיחת המסחר, תכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים והפעלת מנגנוני עסקאות SWAP בסכום של עד 15 מיליארדי דולרים. במסגרת התכנית הבנק פועל בשוק על-מנת למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים. אין לנו יעד ספציפי לשע"ח אבל אנו רוצים לוודא שאין תנודות חריגות ולהבטיח תפקוד מלא ותקין של השווקים בכלל ושוק מטבע חוץ בפרט. הרמה הגבוהה של יתרות המט"ח של בנק ישראל, שעמדה על כ-200 מיליארדי דולרים, מאפשרת לנו מרחב פעולה להשגת מטרה זו. תכנית נוספת שהפעלנו היא תכנית של עסקאות ריפו שמטרתה אספקת נזילות שקלית לגופים מוסדיים ולקרנות הנאמנות כנגד אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. ההתערבויות שלנו בשווקים הפיננסיים, יחד עם יתר כלי המדיניות המוניטרית, פועלות לייצוב השווקים ולשמירה על המשך פעילותם התקינה תוך הפחתת אי הוודאות למשק ולציבור בעת הזו.

במקביל, התוויתי מתחילת הלחימה מספר עקרונות לפעילות המערכת הבנקאית. הדגשתי במיוחד את הצורך לגלות רגישות יתירה כלפי הלקוחות הנושאים בנטל המלחמתי, אלו המצויים ביישובי העוטף, ובני משפחות הנפגעים והנעדרים. בהמשך לעיקרון זה, גיבש במהירות הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתווה אחיד ומוסכם שאומץ ע"י הבנקים והבוקר הורחב גם לחברות כרטיסי האשראי. המתווה ממוקד באוכלוסיית משרתי המילואים, אוכלוסיית העוטף והדרום ומשפחות הנפגעים והנעדרים. אוכלוסיות אלו יוכלו לדחות לשלושה חודשים את התשלומים בגין משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי לעסקים קטנים. בניגוד למתווים בתקופת הקורונה, במתווה הנוכחי הדחיות לא יישאו כל עלות - לא ריביות ולא עמלות. המתווה נותן מענה גם לשאר חלקי האוכלוסייה שנתקלים בקשיים. הוא מקל באופן משמעותי ומהיר על תזרים המזומנים של האוכלוסיות הללו, מגדיל את הוודאות הפיננסית עבורם ויסייע להם לצלוח תקופה מורכבת זו. חלק מהבנקים אף נותנים הקלות מעבר למתווה ואני מברך על כך.

לכל מלחמה, לרבות הנוכחית, יש גם מימד פיסקלי לא מבוטל. מימד זה מצוי באחריות הממשלה ובהובלת משרד האוצר. אני עומד בקשר עם שר האוצר מתחילת המלחמה וכך גם יתר גורמי המקצוע הרלוונטיים בבנק ובמשרד האוצר. 

אני סבור שבתחום זה עומדות לנגד עינינו שלוש מטרות מרכזיות:

ראשית, עלינו להמשיך ולספק מעטפת תקציבית שתאפשר לכוחות הביטחון ולמערך הלוחם לנהל את המלחמה בהתאם למטרות שהוגדרו לה. שנית, עלינו לדאוג לסיוע לתושבי העוטף ומשפחות הנפגעים והנעדרים ולתמוך באוכלוסיית המילואים המגויסת ובאלו המאיישים את מערכי החירום וההצלה. תכנית הסיוע שהופעלה על ידי הממשלה בשבוע שעבר, הכוללת מענקים ישירים למשקי הבית שפונו מהעוטף והמהלכים לשיכון המפונים מאיזורי הלחימה, מהווה תחילת מענה בכיוון הנכון, ויש לפעול לייעול מתמיד של מערכי הסיוע. המתווה שקידמנו עם מערכת הבנקאות וחברות כרטיסי האשראי והצעדים השונים שנוקטים הבנקים באופן וולונטרי כדי להקל על האוכלוסיות הללו, מהווים צעד משלים למדיניות הממשלה ומשרתים גם הם את המטרה האמורה.

בנוסף לשני היעדים שהזכרתי, מטרה שלישית היא למתן את ההשפעה המאקרו-כלכלית של המלחמה על המשק. זאת, בין היתר, באמצעות מענקי המשכיות עסקית וסיוע תזרימי והלוואות בערבות מדינה שיתמכו ביכולת של עסקים, בעיקר קטנים ובינוניים, שהיקף פעילותם נפגע, לעמוד בהוצאות הקבועות ובהוצאות השכר שלהם ולצלוח את התקופה הנוכחית. הממשלה פועלת כעת לייצר מתווה סיוע המבוסס על כיסוי ההוצאות הקבועות של עסקים ומימון חלק מהוצאות השכר. חשוב שהמתווה שיגובש ייתן מענה הולם ומהיר ככל שניתן לצרכי העסקים שנפגעו לצד שמירה על מסגרת פיסקלית אחראית.

ההתנהלות התקציבית היא חשובה. בשלב הראשון יש לעשות מאמץ ולייצר את המקורות התקציביים הנדרשים באמצעות שינוי סדרי עדיפויות תחת המסגרת התקציבית הקיימת. זאת, לרבות סדרי העדיפויות המשתקפים בהסכמים הקואליציוניים. הגדלת המסגרת התקציבית צריכה להתבצע רק לאחר מיצוי האפשרויות לפעול תחת המסגרת הקיימת ובאורח מדוד ושקול. ברצוני להדגיש כי מאמץ של הממשלה להמשיך ולשמור על אחריות פיסקלית גם בעת הנוכחית, מהווה מסר חשוב לשווקים הפיננסיים, שיתמוך בשמירה על עלויות גיוס נמוכות של המימון הנדרש בתקופה רגישה זו. חשוב לזכור כי בעת הזאת שוררת כמובן אי ודאות רבה לגבי התפתחות המלחמה ואורכה. זו גם אחת הסיבות שבגינה אנו צריכים לשמור על דרגות חופש להתאמת המדיניות הכלכלית שלנו.

לשוק הדיור משקל רב בפעילות הכלכלית. בחודשים האחרונים אנו רואים התמתנות בשוק זה. מדד מחירי הדירות הוסיף לרדת בחודש ספטמבר, בהמשך למגמת ההתמתנות הניכרת בחודשים האחרונים. המצב הביטחוני הוביל לפגיעה בפעילות ענף הבנייה, בשל מחסור בעובדים המגיעים מעבר לקו הירוק, לצד עזיבה של עובדים זרים ממדינות אחרות. בנוסף, סגירת אתרי בנייה על ידי חלק מהרשויות המקומיות מגבילה את פעילות חברות הביצוע. בעת הזו, חשוב שהממשלה תפעל להסיר חסמים בתהליך הבאת עובדים זרים לישראל. בנוסף, על הממשלה והרשויות לדאוג למזער את המגבלות השונות באתרי הבנייה כדי לשמר את הפעילות בענף. מעבר לשימור הפעילות בטווח המיידי, יש לשמור על היצע בנייה גבוה לאורך זמן. זהו המפתח כפי שציינתי בעבר, להמשך ההתמתנות של מחירי הדיור.

ערב המלחמה חזינו בנתוני פעילות כלכלית במשק הישראלי, המצביעים על רמת פעילות נאה. עמדנו על רמת תוצר גבוהה ששיקפה ביקושים גבוהים ופער תוצר חיובי למשך תקופה ממושכת. שוק עבודה הדוק עם שיעורי תעסוקה ברמות שיא ואבטלה נמוכה מאד. זאת, לצד סימנים להאטה בקצב הצמיחה ולהתמתנות בקצב עליית המחירים בעקבות מדיניות הריבית. סביר שאירועי הלחימה, גיוס המילואים הנרחב והפגיעה בפעילות של בתי העסק, ישפיעו על נתונים אלו.

מניסיון העבר, ערוצי פגיעה ריאלית בולטים בזמן מלחמה מתבטאים גם בצד ההיצע וגם בצד הביקוש. אלו כוללים, בין היתר, היעדרות מועסקים ואי סדירות במערכת החינוך, פגיעה בצריכת שירותי פנאי, ופגיעה בענפי הבנייה, החקלאות והתיירות תוך הגדלת תקציבים לנושאי ביטחון. הגירעון הממשלתי ויחס חוב-תוצר צפויים לגדול אף הם. עוצמת ההשפעה של המלחמה תושפע מהיקפה ותגדל ככל שחלק גדול יותר של המשק יושבת למשך זמן ארוך יותר. אנו רואים למשל כי חלה ירידה משמעותית בצריכה באמצעות כרטיסי האשראי, למעט בענף המזון. בשוק ההון המקומי, מדדי המניות בישראל ירדו בחדות ותשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות עלו. בשוק האשראי, מרווחי האג"ח הקונצרניות בישראל התרחבו.

דברים אלו ונוספים נלקחים בחשבון בתחזית מקרו-כלכלית עדכנית שפרסמה היום חטיבת המחקר. התחזית יוצאת מנקודת מוצא בה רמת הפעילות המשקית בפועל הייתה גבוהה יותר מאשר העריכה החטיבה בתחזית הקודמת ביולי האחרון. מנקודה זו היא משלבת את השפעות המלחמה והעלויות הנאמדות. חשוב להדגיש מפורשות: תחזית זו גובשה בעיצומה של המלחמה, בתקופה המאופיינת באי-ודאות רבה בנוגע להתפתחויות המלחמה והשלכותיה השונות. תחזית חטיבת המחקר מבוססת על תרחיש של מלחמה שחלקה הארי מתרכז בזירה הדרומית במהלך הרבעון הרביעי של השנה. זאת על בסיס הנתונים הקיימים על אירועי בטחון קודמים והתאמות רלוונטיות למלחמה הנוכחית. ברור כי משך זמן קצר או ארוך יותר וכן התפתחויות של המלחמה לזירות נוספות ישנו את האומדנים באופן מהותי. בהתאם להנחות אלו החטיבה מעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2023 ב-2.3% ובשנת 2024 ב-2.8%. על-פי התחזית שיעור האבטלה צפוי לעמוד על 3.6% בסוף שנת 2024. האינפלציה השנתית צפויה לרדת ולעמוד ברבעון השלישי של 2024 על 2.9% ובסוף שנת 2024 על 2.5%. החטיבה מעריכה כי עלויות המלחמה יגררו גידול בגירעון הממשלה לשיעור של כ-2.3 אחוזי תוצר בשנה זו ושל כ-3.5 אחוזי תוצר בשנת 2024. אלו יובילו לכך שיחס החוב לתוצר יעמוד בסוף שנת 2024 על כ-65%. זה המקום להזכיר שוב כי מדיניות פיסקלית אחראית, הביאה את המשק ליחס חוב תוצר רצוי של כ-60% בתחילת המלחמה. יחס זה עומד לצידנו כעת כאשר צפויות למשק הוצאות משמעותיות כתוצאה מהמלחמה. חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל. בפרט חשוב שהממשלה תציג את מחויבותה לאחריות פיסקלית באמצעות מאמץ ממשי לצמצום הוצאות שהפכו לנחוצות פחות בעת הזאת, ואימוץ מידתיות בהפעלת תכניות הוצאה אזרחיות. יש לזכור שבניגוד להתמודדות בתקופת הקורונה, התמודדות המשק הישראלי עם המלחמה הנוכחית היא אירוע מקומי, ולכן התייחסות השווקים להתנהלות התקציבית עלולה להיות פחות סובלנית.

באשר לסיכונים הפיננסיים, הצעדים שנוקטים בנק ישראל והממשלה צפויים להקל על מצבם הפיננסי של משקי הבית והעסקים. בנוסף, תרחישים של מלחמה, עלייה בפרמיית הסיכון בעקבותיה והרעה בדירוג של בנקים בישראל, נבחנו מספר פעמים במסגרת מבחן הקיצון המקרו-כלכלי האחיד למערכת הבנקאית. התוצאות של תרחישי הקיצון מעלות כי גם במצבים כאלו המערכת הבנקאית בישראל נותרת יציבה וחסונה.

ארצה להתייחס עתה לאינפלציה. כפי שציינתי, המדיניות המוניטרית פועלת לייצוב השווקים. כלי המדיניות שהפעלנו עד כה עקביים גם עם מחויבותנו להחזרת האינפלציה ליעד.

נכנסנו למלחמה כאשר האינפלציה בישראל עדיין שוהה מעל היעד ומקיפה מנעד רחב של סעיפים מהמדד. עם זאת, האינפלציה התמתנה בהדרגה בחודשים האחרונים והיא נמוכה יחסית למרבית המדינות בעולם. מגמת ההתמתנות נראית הן באינפלציה הכללית והן באינפלציה של הרכיבים הבלתי סחירים והסחירים, למרות שאלו תנודתיים כתוצאה ממחירי הסחורות ושע"ח.

במבט צופה פני עתיד, בטווח המיידי צפויה למלחמה השפעה מהותית על התפתחות המחירים, הן לאור הפיחות והן מצד הביקוש ומצד ההיצע. נכון לעכשיו הציפיות והתחזיות מעריכות כי האינפלציה תחזור ליעדה במהלך השנה הקרובה. גם הציפיות מהשוק לטווחים הארוכים יותר מצויות בתוך היעד. אלו מספקים לנו מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת תפיסתם להשפעת המדיניות המוניטרית על האינפלציה. חשוב לזכור כי הציפיות הן חלק משיווי משקל. הן נקבעות, בין היתר, לאור מדיניות הריבית שאנו נוקטים בה, והאמינות שמייחסים השווקים למדיניות המוניטרית של בנק ישראל. אדגיש את מה שאמרתי לפני מספר ימים בנאום לוועידת ה-G30: הסיכון המרכזי לאינפלציה בישראל בתשעת החודשים האחרונים, וכעת ביתר שאת, הוא הפיחות של השקל.

בהתייחס לעולם, האירועים הביטחוניים בישראל גרמו לעלייה במתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון והביאו לתנודות במסחר ובתנאים הפיננסיים גם בשווקים הגלובאליים. עם פרוץ המלחמה עלו מחירי הנפט והגז הטבעי.

עוד טרם המלחמה הפעילות הכלכלית במרבית האזורים מלבד ארה"ב האטה, תחזיות הגופים הכלכליים צופות צמיחה מתונה בגושים המובילים בשנים 2023 ו-2024. ההידוק המוניטרי בעולם נמשך, ועל כן מגמת ההתמתנות באינפלציה נמשכת, גם במדדי הליבה, וזאת למרות העלייה המחודשת במחירי האנרגיה. בתנאים הפיננסיים בעולם חל הידוק והבנקים המרכזיים מתמסרים "High for longer", והשווקים הפיננסים רשמו ירידות שערים תוך תנודתיות רבה.

לסיום, אדגיש שוב את מה שפתחתי בו - הכלכלה הישראלית איתנה ויציבה. ידענו להתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהירה. אין לי ספק שכך יהיה גם הפעם. אנו בבנק ישראל נמשיך למלא את תפקידנו בניהול המדיניות המוניטרית, ייצוב השווקים הפיננסיים, הפיקוח על המערכת הבנקאית והמשכיות מערך התשלומים. תוואי הריבית והפעלת כלים מוניטריים נוספים יקבעו בהתאם להתפתחות המלחמה ולנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך ביציבות השווקים ובהשגת יעדי המדיניות ובצרכי המשק.

מאז פרוץ הלחימה קיבלתי הודעות תמיכה והבעת סולידריות נרחבת מנגידי בנקים מרכזיים רבים וגורמי כלכלה בכירים בעולם. אני ממשיך לעמוד בקשר עם גורמים בינ"ל רבים מהעולם הכלכלי ומודה לכולם על הבעת התמיכה.

אבקש למסור גם מעל במה זו שבנק ישראל והוועדה המוניטרית רוצים לחזק את ידי החיילים שבחזית. אנו שולחים תנחומינו למשפחות השכולות, איחולי החלמה מלאה לפצועים ומתפללים לחזרתם המהירה של החטופים והנעדרים. ליבנו אתכם.  

וארצה לסיים באיזכור יום הולדתו של אוהד מונדר זכרי מכפר-סבא, שאמור היה לחגוג היום את יום הולדתו התשיעי בחיק חבריו ומשפחתו. במקום זאת נמצא אוהד בשבי בעזה לאחר שנחטף באותה שבת ארורה. לבקשת משפחתו, נסמל זאת בבלון לכבוד יום הולדתו. מי ייתן ואוהד וכל יתר החטופים יזכו לשוב אלינו ולחגוג את יום הולדתם הבא בביתם.

תודה רבה

ביחד ננצח!

עד כאן עוד פרק בפודקסט הצד השלישי של המטבע

תוכלו לשמוע אותנו ביישומון ההסכתים החביב עליכם ספוטיפיי, אפל פודקסט גוגל פודקסט

מומלץ להירשם כדי לקבל עדכונים על פרקים חדשים

בקרו גם באתר בנק ישראל שם תוכלו לקרוא את כל החומרים הקשורים להחלטת הריבית האחרונה. תוכלו לצפות במסיבת העיתונאים בערוץ היוטיוב של בנק ישאל. מאחל לכולנו בשורות טובות

אני עמירם ברקת

שלום