פרק 1 חלק א
קולות רקע ממסיבת עיתונאים
אמיר ירון: שלום לכולם, הוועדה המוניטרית ניתחה את ההשפעה הכוללת של התהליכים השונים המשפיעים על הפעילות הכלכלית ועל האינפלציה. ובתום הדיונים החליטה להותיר את הריבית ברמה של 4.75%. Fade out
עמירם ברקת: שלום לכם, הקולות ששמעתם כעת הם מתוך תדרוך לעיתונאים, שעורך בנק ישראל לרגל פרסום החלטת המדיניות המוניטרית – או בשמה המוכר יותר החלטת הריבית. ההחלטה הזו מתקבלת 8 פעמים בשנה, ובארבע מתוכן, כלומר בכל שלושה חודשים, נערך גם תדרוך לעיתונאים. נגיד בנק ישראל מסביר בתדרוך את הגורמים להחלטה ועונה על שאלות העיתונאים. את ההחלטה אגב, לא מקבל הנגיד לבדו, אלא הוועדה המוניטרית, גוף של 6 חברים שעליו נספר בהמשך הפרק. האירוע כולו משודר בשידור חי ואורך כשעה, אבל העבודה על החלטת הריבית, לא מתחילה באותו היום אלא הרבה הרבה קודם, ומעורבים בה עשרות עובדים בבנק ישראל. הנה הקולות של כמה מהם שתשמעו בהמשך הפרק.
אורי ברזני: זה מילה מיוחדת. החלטת ריבית מבחינתי, זה מסמל הרבה מעבר רק להחלטה. זה בעצם לשנות אורח חיים, גם ברמה המקצועית, גם ברמה האישית וכל הפרוסס הזה, שיש מי שיגדיר אותו הדבר הכי קדוש של בנק מרכזי.
מימי רגב: מיד אחרי ההחלטה של הוועדה המוניטרית, הצוות שלי מתאים את הריבית במערכות השונות.
ערד מאי: עוברים מילה מילה כי לכל מילה יש משמעות לאי-שינוי יש משמעות וגם לשינוי יש משמעות.
דנה אורפיג: יש דיון מאד מאד פורה ואנשים מביאים את כל ה'אני מאמין' שלהם. זה לא דיון שנכנסים ויודעים איך יוצאים ממנו.
נועם זונטג: החלטת הריבית יש לה השלכות עצומות על כל היבט של המשק. היא באמת מתקבל בצורה מאד מאד מקצועית.
אסף זילברשטיין: אנחנו בתור השליחים של הציבור הישראלי, רואים לנגד עיננו את הרצון לקדם מדיניות מוניטרית שמיטיבה עם האזרח.
שלום לכם, אני עמירם ברקת ממחלקת התקשורת של בנק ישראל. ואתם מאזינים לצד השלישי של המטבע, פודקסט שנועד להציג צדדים פחות מוכרים של עבודת בנק ישראל.
הנושא שבחרנו לפרק הראשון הוא דוגמה טובה לכך. את ריבית בנק ישראל נדמה שאין צורך להציג. היא מוכרת לטוב ולרע, כגורם שמשפיע, הן על המשק והן על הכיס שלנו, האזרחים. אבל מה קורה מאחורי הקלעים של החלטת הריבית - זה כבר סיפור הרבה פחות מוכר ואותו תשמעו מיד מפי האנשים שעוסקים בכך שנים.
פתיח/אות מוסיקלי
אלון בנימיני: בוקר טוב אלון בנימיני מנהל יחידת המודלים בחטיבת המחקר של בנק ישראל יחידה שמונה חוץ ממני עוד שבעה כלכלנים.
עמירם: אלון, לפני שנתחיל ממש בסיפור שלנו אולי נבקש ממך לומר כמה מילים על מה זו ריבית ומה השימוש שבנק ישראל עושה בה.
אלון: ריבית זה הסכום שאתה משלם על הלוואה. נניח אתה לוקח על הלוואה של 100 שקל לשנה, מחזיר 105 שקלים, כלומר 5% יותר ממה שלקחת המשמעות היא שהריבית ששילמת על ההלוואה היא 5%. המצב ההפוך הוא כמובן שאתה מלווה או חוסך סכום ואת הריבית הזו אתה מקבל, אתה לא משלם. לבנק ישראל יש תפקיד מרכזי בהשפעה על גובה הריביות בשוק. יש ריביות שונות בשוק העוגן לכולם נקבע על-ידי בנק ישראל והוא משנה את גובה הריבית מתוך מטרה להשפיע על האינפלציה על הקצב שבו משתנים המחירים או אם מסתכלים על זה הפוך - על הקצב שבו משתנה ערך הכסף. אז הריבית היא כלי בעצם, המטרה שאותה רוצים להשיג באמצעות שימוש בכלי הזה היא עיצוב האינפלציה. מה זה אינפלציה? אינפלציה זה קצב השינוי במחירים של סל מוצרים ממוצע במשק. לבנק ישראל יש יעד, שנקבע על-ידי הממשלה, במסגרת חוק בנק ישראל, היעד הוא לחתור לאינפלציה בקצב של 1 עד 3 אחוזים בשנה. כלומר, שסל מוצרים שקונה משפחה ממוצעת בישראל המחיר שלו יעלה בקצב של בין 1% ל-3% בשנה - קצב כזה עקבי עם מה שאנחנו מפרשים כיציבות מחירים או כיציבות כערך של הכסף.
עמירם: אוקי. אז הבנו שהריבית היא כלי שמסייע לבנק ישראל להשפיע על שיעור האינפלציה. לשאלה איך בדיוק זה עובד לא ניכנס הפעם. אגב, היחידה שבראשה עומד אלון ממלאת תפקיד מרכזי בעבודת חטיבת המחקר שנעשית לקראת החלטות הריבית.
אלון: מה שאנחנו עושים ביחידה זה גם מפתחים מודלים וגם משתמשים בהם לצורך תחזיות כלכליות כמובן, לצורך ניתוח של חלופות מדיניות, ניתוחי סיכונים ותרחישים שונים וכל זה כחלק מתמיכה בתהליך החלטות הריבית של הבנק.
עמירם: אם אתם רוצים לדעת למה זה חשוב להסתכל לטווח הארוך, לשמוע כלכלניות וכלכלנים בבנק ישראל מדברים על אתגרים, טעויות והצלחות שלהם וגם להבין מה קורה בתכל'ס כשבנק ישראל מחליט לשנות את שיעור הריבית - את כל זה תוכלו לשמוע בחלק השני של הפרק הזה, שצולל יותר לעומק בסוגיות המקצועיות והכלכליות של התהליך. אנחנו חוזרים בינתיים לתהליך קבלת החלטת הריבית.
אז אמרנו שהעבודה לקראת החלטת הריבית מתחילה הרבה לפני ההחלטה עצמה.
אנחנו נמצאים 20 יום לפני החלטת הריבית בחדר הישיבות של חטיבת המחקר בקומה השישית של הבניין המרכזי של הבנק בירושלים.
*************קולות מהדיון****************
עמירם: אנחנו שומעים ברקע את ד"ר עדי ברנדר מנהל חטיבת המחקר, בתחילת דיון שעוסק בחומרים שהחטיבה מתכוונת להציג לוועדה המוניטרית על מצב הכלכלה הישראלית והכלכלה העולמית. המשימה להכין את חומרי הרקע לוועדה עוברת בתורנות בין עובדי חטיבת המחקר וותיקים וצעירים.
החומרים שמכינים בחטיבת המחקר מתבססים על מגוון רחב ומקיף של נתונים שנאספים, מעובדים ומונגשים על-ידי החטיבה למידע ולסטטיסטיקה. כלכלני המחקר עובדים יחד עם הכלכלנים והסטטיסטיקאים של חטיבת המידע וסטטיסטיקה כדי שניתן יהיה, לעדכן את המודלים, להגיע לתובנות ולבסס את החלטת המדיניות על הנתונים המעודכנים והרלוונטיים ביותר.
נועם זונטג: אז אני בעצם יחסית חדש בבנק בשנה וחצי האחרונות עובד כאן ככלכלן באגף הריאלי של חטיבת המחקר של בנק ישראל לפני כן הייתי כלכלן כמה שנים במרכז טאוב מרכז כלכלי חברתי.
עמירם: זה נועם זונטג והוא כלכלן באגף הריאלי בחטיבת המחקר.
נועם: החלטת הריבית יש לה השלכות עצומות כמעט על כל ההיבט של המשק. בגלל שהנושא הזה הוא כל-כך מרכזי ורגיש לגבי כלכלת ישראל, נושא הריבית, התהליך הוא מאד מאד מאד מסודר.
עמירם: העבודה של הצוות של נועם לקראת החלטת הריבית הבאה, מתחילה כמעט מיד אחרי שמתקבלת החלטת הריבית הקודמת.
נועם: כמה ימים לאחר מכן עושים איזשהי ישיבת פוסט, פוסט-תכנון ובעצם מסכמים את מה שעלה בישיבה האחרונה, את הסוגיות שעלו, הדברים שמעניינים כבר לקראת הפעם הבאה. בתהליך שהוא הולך ומתעצם משבוע לשבוע...ככל שעוברים השבועות, זה נהיה יותר ויותר אינטנסיבי, הנתונים היותר מעודכנים כבר מתקבלים מכל הגורמים וכבר עוסקים יותר בעדכון האחרון ובעצם בניתוח של הנתונים לקראת באמת להביא לא רק המון המון משתנים אלא להביא גם תובנות לשולחן, שיהיה אפשר לקדם את הדיוק של ההחלטה ובכלל להבין יותר טוב את המשק. בערך שבוע עד שבועיים לפני החלטת הריבית עצמה יש ישיבה של חטיבת המחקר כל חטיבת המחקר...לאורך כל הזמן יכול לבוא מנהל או מישהו אחר ולהגיד 'הנה יש פה עוד איזה נושא שכדאי לבדוק עליו, לשים עליו עין יש פה עוד נתון שכדאי לבדוק זה מול זה'…בסופו של דבר, כשעוד ועוד עיניים מסתכלות גם על הנתונים גם על ההערכות וגם על המסקנות שעולות מהן, כל הניסיון והידע - יש פה בחטיבת המחקר חוקרים שיושבים עשרות שנים כבר ומכירים בעל-פה כל דבר - אני פעם שנייה עושה את הכתיבה לקראת החלטת הריבית, ובאמת התהליך הוא מאד מרשים.
עמירם: כאמור נועם אחראי על החלק הריאלי בניתוח של כלכלת ישראל שעוסק למשל בתקציב המדינה, בפעילות התעשייה ההייטק ומגזרים נוספים. הכלכלנים האחרים בצוות כותבים על התחום הפיננסי, למשל על שווקי ההון בארץ ובעולם, ועל התחום המוניטרי, שזה בין היתר החלטות הריבית בארץ ובעולם, התפתחות מדדי מחירים של מוצרים ושירותים ועוד ועוד נושאים. אבל לא רק חטיבת המחקר מכינה חומרים לוועדה. עבודה נוספת נעשית גם בחטיבת השווקים של בנק ישראל.
אז אני אסף זילברשטיין אני עובד בחטיבת השווקים ביחידת מעקב וניתוח. העבודה העיקרית שלנו היא לנסות לרכז את התמונה הגלובלית עבור הוועדה המוניטרית. אני מציג כבר ארבע שנים לוועדה המוניטרית אנחנו עושים תורנות בתוך היחידה אז בעצם אני מניח שהצגתי אולי קרוב לעשר פעמים.
****אינסרט אסף מתוך הישיבה****
עמירם: אנחנו שומעים כרגע את אסף מציג את הסקירה שהכין בפני הוועדה המוניטרית, באחת הישיבות האחרונות.
אסף: בפורום הזה אני מדבר בדרך כלל בין 45 דקות לשעה. אנחנו מנסים לענות על שאלות שהוועדה המוניטרית
לעתים מתעניינת בהן. גם על נתונים שהצגנו גם לעתים על נתונים שלא הצגנו.
עמירם: גם כאן העבודה מתחילה הרבה לפני ההחלטה.
אסף: במשך חודש וחצי עובדים בצורה אינטנסיבית לאסוף מידע, לרכז אותו לבחור איך להציג אותו בצורה מיטבית כדי לשקף את ההיבטים המרכזיים. בגדול אחד, זה הנושא של הפעילות הכלכלית הגלובלית בעולם, הבנקים המרכזיים האחרים בעולם. מה הם עושים? למה הם עושים מה שהם עושים? תנועות בשווקי המניות, שווקי הסחורות, וגם שוק אגרות החוב הממשלתיים והקונצרניים. אנחנו קצת מרחיבים בסוף על שוק ההון המקומי, מנסים להבין את התנועות שהיו לנו בשער החליפין מה המקור שלהן, כדי לנסות להבין אם יש סיפורים מקומיים או סיפורים גלובליים בתופעות שאנחנו רואים בשוק ההון בישראל.
עמירם: או במילים אחרות, האם ההתחזקות או ההיחלשות של השקל נובעת מגורמים שקשורים בכלכלה הישראלית, או שהיא תוצאה של שינויים בשערי המטבעות שהשקל נסחר מולם.
אסף: אני יכול להגיד שלא פעם החשיבה העמוקה על איך להציג את הדברים, מאד עוזרת לוועדה המוניטרית להבין את התמונה, כי כשמציגים לפעמים גרף טוב שמציג בצורה השוואתית טובה את כל מדדי האינפלציה, בצורה שקל לראות אותה, אז פתאום אפשר להבין את הסיפור הגלובלי של האינפלציה בצורה טובה, או איך אנחנו ממוקמים ביחס לעולם בצורה שיותר נוחה להבין. אותו דבר על שינויים בשער החליפין. לעתים הצגה נכונה של הנתונים ביחס לשער החליפין מאפשרים לוועדה המוניטרית להבין את הסיפור. זה חלק ניכר מהעבודה שלנו לנסות להבין מהי הדרך לגבש את התמונה הנכונה
*****מעבר מוסיקלי*******
עמירם: הגיע הזמן להעלות הילוך . אנחנו נמצאים כרגע בסוף השבוע שלפני החלטת הריבית, בערך ארבעה ימים לפני היום הקובע. חומרי הרקע על הכלכלה הישראלית והעולמית שהוכנו במהלך השבועות האחרונים, כבר מצטברים למאות עמודים של טקסט, ועשרות עמודי טבלאות וגרפים – כל החומר הזה נשלח לחברי הוועדה המוניטרית לקראת סוף השבוע כדי שיוכלו לקרוא אותו, במהלך סוף השבוע ולהגיע מוכנים לדיוני הריבית.
לא רק חברי הוועדה נכנסים בשלב הזה עמוק לתמונה. מי שמצטרף עליהם הוא אגף הדוברות של בנק ישראל.
אורי: האמת שאם נפתח את המחשב שלי נוכל לראות שההחלטה הראשונה שליוויתי הייתה ביוני 2014 של כל חודש וחודש שהיה בתקופה ההיא ואח"כ היה איזשהו מעבר לשמונה החלטות בשנה לפני כמה שנים.
עמירם: אורי ברזני הוא דובר בנק ישראל. את החלטות הריבית הוא מלווה עוד מתפקידו הקודם כסגן הדובר, החל משנת 2014. אז אורי, אם החלטת הריבית מתקבלת בימי שני, אתה נכנס לתמונה בסביבות יום חמישי שלפני, כשאתה מתחיל לקבל את החומרים?
אורי: צריך רגע להגיד אולי, שאנחנו תמיד בתמונה. יש פה איזשהו תהליך שמחייב אותך להיות ער לכל האירועים הכלכליים הרלוונטיים לעיסוק של הבנק. אגב גם פרטנית, הדיונים המוניטריים השוטפים נערכים אחת לשבוע עם או בלי החלטה. אבל לשאלתך, ביום חמישי בערך מגיעים חומרים מקצועיים שמבססים את הניתוח של החטיבות השונות לקראת ההחלטה. עליהם אנחנו גם כמובן עוברים מאתגרים, וכולי ובעצם נכנסים לתוך סוף שבוע שבו ארוך שבו על-סמך כל הידע שלנו והחומרים שמסייעים, אנחנו מייצרים כמה וכמה תוצרים שסופם להתפרסם ביום החלטת הריבית.
עמירם: אוקי אז כאן המקום להסביר: ההודעה לעיתונות על החלטת הריבית מתפרסמת ביום ההחלטה, שזה בד"כ יום שני. אבל אגף דוברות מתחיל לעבוד עליה כבר בסוף השבוע שלפני ההחלטה. ההחלטה עצמה עדיין לא ידועה כמובן – אז הקטע הזה בהודעה נשאר בינתיים ריק, אבל ההודעה לעיתונות היא הרבה יותר מרק דיווח על החלטת הריבית. זה מסמך של שלושה עמודים, שיש בו מספר מרכיבים כמו תיאור מפורט של תנאי הרקע הכלכליים בארץ ובעולם - ואת זה כבר אפשר להכין קודם, ועוד מרכיבים. אחד המרכיבים נקרא פורוורד גיידנס או "הכוונה עתידית" שזה בעצם גילוי דעת של הוועדה שמסביר, בקווים כלליים, כיצד היא מתכוונת לפעול בהמשך, בהחלטות הבאות.
אורי: ובעצם במקביל להודעה יוצא תוצר נוסף, מי שיסתקרן וירצה בעקבות הפרק לראות את התוצרים יבין על מה אני מדבר. זה בעצם מסמך גרפי, מצגת שמתארת את מצב הכלכלה עם הגרפים השונים שתמכו בהחלטה, סדר גודל של 35-40 גרפים – גם את זה מגבשים כאן. אחת לשלושה חודשים, אחת לרבעון, יש גם נאום של הנגיד שמתאר את התהליך ברבעון האחרון מצב הכלכלה קצת מבט קדימה, קצת מבט יותר רוחבי גם – זה גם תוצר שמגבשים כאן.
*****מעבר מוזיקלי****
עמירם: אוקי אז סיימנו את סוף השבוע ואנחנו מוכנים ליום הגדול – לא, זה לא יום החלטת הריבית, אלא דווקא היום שלפניו – למה החלטנו לקרוא לו היום הגדול? כי כפי שתבינו מיד, זה היום שבו מתקיימים הדיונים החשובים.
שלום שמי ערד. אני מרכז את הוועדה המוניטרית קרוב לארבע שנים.
ערד מאי הוא מרכז הוועדה המוניטרית, ואנחנו מצטרפים אליו לסיור מודרך קצר, ליומיים שבהם מתקיימים הדיונים שבסופם נקבעת ריבית בנק ישראל.
*******אינסרט נכנסים לחדר של ערד*******
ערד: מדובר על יומיים מאד אינטנסיביים. לרוב מתקיימים בימים ראשון ושני. יום ראשון היום הכי אינטנסיבי. היום מתחיל בשעה תשע בבוקר בדיון שנקרא: "דיון מוניטרי רחב" שאורך כשלוש, שלוש וחצי שעות, שבו חטיבות השווקים והמחקר מציגות את כל ההתפתחויות הכלכליות מאז ההחלטה הקודמת ועד אותו רגע.
*******הקלטה מדברי הנגיד בפתח הדיון הרחב (מאיר בן יוסף מתחיל בסקירה)********
עמירם: שמענו את הנגיד פרופ' אמיר ירון פותח את הדיון המוניטרי הרחב, ומעביר את זכות הדיבור לנציג חטיבת השווקים, הפעם זה לא היה אסף, אלא מאיר בן-יוסף.
עמירם: רק בשביל הפרופורציות כמה אנשים משתתפים בדיון הרחב?
ערד: בדיון הרחב משתתפים כ-60 עובדים ומנהלים בבנק ישראל.
עמירם: תחשבו על זה רגע אנחנו מדברים על דיון של 4 שעות שבו משתתפים כ-60 אנשים. לא, זה לא שכל אחד מקבל רשות דיבור. אז מדוע נדרש מספר גדול כל-כך של אנשים להשתתף? הרעיון הוא לסייע לחברי הוועדה לקבל תשובה במקום, לכל שאלה שתעלה בדעתם. לכן צריכים להיות כלכלנים מכל תחום וסקטור בכלכלת ישראל והכלכלה העולמית שבנק ישראל עוקב אחריו. נמצאים שם כלכלנים שמתמחים בשוק העבודה, בדיור ותעסוקה, אנרגיה עוד ועוד. הדיון הרחב הוא גם אירוע חשוב עבורם, כי הוא מאפשר לכלכלנים שמתמחים בתחום מסוים להתעדכן בתמונה הרחבה של מצב הכלכלה הישראלית והעולמית. נחזור לערד.
ערד: לאחר הדיון הרחב מתכנס פורום מצומצם שכולל את חברי הוועדה – מלבד ששת החברים יש עוד כשישה-שבעה משתתפים קבועים.
עמירם: אז הנה קצת רקע על הוועדה המוניטרית של בנק ישראל. היא הוקמה מכוח חוק בנק ישראל שנחקק ב-2010. לפני כן, הנגיד היה מקבל את ההחלטות לבדו. הוועדה מונה 6 חברים - שלושה מהם, מקרב הציבור (לרוב הם בעלי בעלי תואר אקדמי בכיר וניסיון בתחום המוניטרי) ושלושת החברים האחרים בוועדה, הם מבנק ישראל. לפי החוק מדובר בנגיד בנק ישראל, במשנה לנגיד ועובד בכיר נוסף שממנה הנגיד. החלטות הוועדה מתקבלות ברוב קולות ובמקרה חריג שבו יהיו הקולות שקולים - יש לנגיד קול כפול. אגב, הוועדה לא עוסקת רק בהחלטות המדיניות המוניטרית כלומר בהחלטות הריבית. היא נפגשת מדי שבוע ביום רביעי לקבלת עדכונים שוטפים, לדיונים ולהחלטות בנושאים נוספים שבתחום אחריותה. נחזור לערד, כפי שסיפר לנו אנחנו עוברים כעת מהדיון המוניטרי הרחב אל הדיון המצומצם שבו נמצאים חברי הוועדה ושישה-שבעה נוספים.
ערד: הדיון הזה מתוקצב לו שעתיים וחצי, לרוב הוא נמשך הרבה יותר. הנגיד לרוב מתחיל, מעלה שאלות או נקודות שעליהן הוא מבקש להתייחס, שקשורים להחלטה. למשל, שיעור האבטלה, דברים שקורים בחו"ל, שער החליפין...ומתקיים סבב בין החברים, שמתייחסים לנקודות האלה. לאחר מכן יש סבב שמתייחס גם להחלטה המוניטרית שתתקבל. והדיון בעצם מסתיים ללא החלטה. זאת אומרת אנחנו משתדלים לאפשר לקבל את ההחלטה עד לרגע האחרון האפשרי ולא בהכרח בסוף יום ראשון כולם עדיין מגובשים.
עמירם: אז כמעט וסיימנו את היום הארוך הזה ועדיין נותר לנו חלק אחרון: הדיון על החומרים שיפורסמו לציבור. אנחנו חוזרים אל אורי ברזני, שמציג עכשיו לוועדה את החומרים שאגף הדוברות התחיל להכין בסוף השבוע, כמו ההודעה לעיתונות והמצגת הגרפית.
אורי: אז עוברים לאותם חומרים שאמרתי לך שאנחנו מכינים בעוד מועד ומדייקים אותם עד לרמת המילה קרי ההודעה והנאום. דנים על זה ברמת האות והמילה. זה לא משהו שעובר ככה. זכורות לי החלטות של 20 ואפילו 30 אינטראציות על אותו מסמך. התעכבות על מילה כזו או אחרת שעשויה להעביר מסר שהוא לא בהלימה למסר הכלכלי שאתה רוצה להעביר. עד כדי כך, כמו שזוהר בהלול, השדר האגדי של הכדורגל היה אומר: "חרדת קודש".
ערד: עוברים מילה מילה, כי לכל מילה יש משמעות.
עמירם: ערד, מרכז הוועדה משתלט על הכדור.
ערד: מלבד ההחלטה עצמה, ההכוונה העתידית זה הדבר המרכזי. בשוק קוראים את זה כדי להבין לאן בנק ישראל או לאן הוועדה המוניטרית מתכוונת להמשיך עם התהליכים המוניטריים. ופה באמת יש דילמות, האם בכלל לשנות את ההכוונה העתידית לעומת ההחלטה הקודמת? כי לאי-שינוי יש משמעות, וגם לשינוי יש משמעות. ואם משנים – מה משנים? אם כבר משנים, אז אולי לא כדאי לגעת רק במילה אחת, אולי זו הזדמנות לעצב מחדש את המשפט? כן, יש הרבה דיונים ולא רק על המשפטים האלה, גם בנקודות. ההודעה לעיתונות מלווה במספר רב של גרפים, וגם על כל גרף וגרף מתקיים דיון - לוודא שהוא תואם את הטקסט, שהוא רלוונטי. יש גרפים שרלוונטיים היום אבל לא יהיו רלוונטיים בהודעה הבאה.
עמירם: האגדות שהיו מקרים שהתווכחו חצי שעה על מילה מסוימת נכונות?
ערד: לגמרי.
עֿמירם: התחלנו בתשע בבוקר איפה אנחנו עכשיו
ערד: ימי ראשון מתחילים בתשע בבוקר, לרוב מנסים לסיים את זה בחמש, לרוב זה מגיע לשעה שש, שבע וגם היו מקרים שסיימנו מאוחר יותר.
עמירם: וכמה הפסקות יש לאורך היום?
ערד: יש הפסקה אחת אחרי הדיון המוניטרי הרחב של חצי שעה לאוכל ואח"כ.
עמירם: זהו?
ערד: זהו.
עמירם: זאת אומרת אנשים פה יושבים 12 שעות עם הפסקה אחת של חצי שעה.
ערד: תראה...מדובר באנשים מאד מאד מנוסים, שגם בשעות הערב אחרי עשר שעות של ישיבה הם עדיין חדים וערניים לכל מילה ולכל ניואנס. באמת מרשים.
*****מעבר מוזיקלי****
עמירם: יום הדיונים המרתוני הסתיים סופסוף. הגענו ליום ההחלטה.
ערד: ביום שני מתכנסים שוב בשעה תשע בבוקר, כאשר הדיון הראשון הוא דיון ההחלטה, שוב נעשה בפורום מצומצם.
לפעמים הדיון הזה מאד קצר כי ההחלטה מאד ברורה ומוסכמת ולפעמים... היו מקרים שנפרדנו ביום ראשון עם הבנה שהולכת להיות החלטה מסויימת וביום שני ההחלטה הייתה אחרת. זה לגיטימי.
עמירם: ההבדל הקטן הוא שהדיון ביום ההחלטה מתנהל תחת דד ליין ברור נכון?
ערד: כן, כן. ההחלטה חייבת להתפרסם בשעה 1600 וצריך עוד לבצע הגהות להחלטה, לתרגם, יש פה הרבה עבודה. לאחר שמתקבלת ההחלטה חוזרים לנוסח ההודעה לעיתונות. ושוב, מוודאים שכל מה שרשום שם תואם ותומך בהחלטה.
אורי: ההחלטה, ואגב גם על פי חוק ברגע שמתקבלת החלטה מוניטרית צריך לפרסם אותה לציבור, והיא מתקבלת אכן ביום שני.
עמירם: זה שוב אורי ברזני, דובר בנק ישראל.
אורי: ורבות מן ההחלטות בטח המשמעותיות בשנה האחרונה, אכן מתקבלות ביום שני אחרי חשיבה אחרי לילה של עיכול של הדברים וכולי...
*****קולות רקע מיטל ונטע *******
אורי: ברקע, בגלל שיש כל הרבה תשומת לב ועניין תקשורתי אז אני מקבל כבר עשרות טלפונים כבר לראיונות שאחרי, ומי מגיע מי לא מגיע. זה בעצם תהליך שמהצהריים סוגרים פה את הדלתות בלשכת הדוברות. אין יוצא ואין נכנס. מקפידים הקפדה יתירה על החומרים ועל החיסיון שלהם, בעצם עובדים כדי לוודא שהחומרים יפורסמו בצורה מיטבית ומדויקת בשעה הנקובה.
עמירם: במשרדי הדוברות סגרו את הדלתות גם בפנינו, אבל הסכימו שהמיקרופון שלנו יישאר בפנים ואלה חלק מהקולות שהוא הקליט.
*****קולות רקע – אורי אומר שלוש חמישים ושמונה********
עמירם: ומסתבר שגם לאורי ברזני יש טקס קטן שהוא נוהג לערוך לפני שמתחיל האקשן.
אורי: לי עוזר אתה אולי תצחק קצת, אני מוצא לעצמי כמה דקות של שקט בורח למטה לכניסה לבנק, ומרים עיניים למעלה מסתכל על הבנק, נושם קצת, אפשר לתאר את זה כסוג של מדיטציה.
*****קולות רקע – אורי אומר חמש שניות, ארבע, שלוש********
*********מעבר מוסיקלי***************
עמירם: זה הזמן לומר מילה על הודעת הריבית שנחשבת להודעה יוצאת דופן בעולם העיתונות הכלכלית. הודעות כלכליות חשובות נשלחות לעיתונאים זמן מסוים מראש, לפעמים זה אפילו רק כמה דקות, כדי לאפשר לכלי התקשורת להכין את הדיווח העיתונאי כך שיתפרסם יחד עם ההודעה הרשמית. העיתונאים מתחייבים כמובן לא לפרסם את המידע לפני פרסום ההודעה הרשמית – להסדר הזה קוראים בעגה המקצועית אמברגו. אבל לא כך בהודעת הריבית – היא איננה נמסרת לעיתונאים באמברגו, אף אחד לא מקבל אותה אפילו לא שנייה לפני השעה ארבע בדיוק. לכן לקראת פרסום ההודעה נוהגים כלי התקשורת להכין מראש מספר גרסאות של הידיעה הצפויה, בהתאם לאפשרויות הריאליות: נניח, ידיעה אחת שמדווחת על העלאת שיעור הריבית ברבע אחוז, ידיעה שמדווחת על העלאה של חצי אחוז וידיעה שמדווחת על אי שינוי בשיעור הריבית. בכל גרסה מופיעים כמובן גם הנימוקים הרלוונטיים להחלטה – כל שנותר הוא להמתין להודעת בנק ישראל ובשעה ארבע וללחוץ על כפתור הפרסום של הגרסה, שהתבררה בדיעבד כגרסה הנכונה.
עמירם: אז שתי שאלות אליך אורי: למה דווקא בשעה ארבע ולמה מקפידים כל-כך לא למסור את ההודעה לפני השעה ארבע, אפילו לא תחת אמברגו.
אורי: זה סיבות היסטוריות. זה בהחלט משהו שהוא שנים ארוכות מפורסם בשעה הנקובה. בעבר זה היה קשור לפעילות בשוק מט"ח, פעילות בשוק ההון. זאת ההודעה היחידה אגב, שאנחנו מחויבים אליה ברמת הדקה בבנק. אנחנו מפרסמים בערך 300 הודעות בשנה ורק הודעות הריבית זה בשעה נקובה. עד כדי כך שאולי יצא לכם להקשיב זה ברמת ספירת שניות בקטע שלפני הפרסום.
החשיבות של יצירת המנגנון הזה של שקיפות ושוויון בהקשר של החלטת הריבית – היא חשובה מהסיבה הפשוטה: זאת הודעה שמזיזה שווקים. איך שאנחנו קוראים בעגה הכלכלית Market mover. ובעצם בהינתן שיכול להיות חלילה לצד מסוים - וזה לא משנה אם זה אנליסט, בנק, עיתונאי, אזרח – נגישות למידע כזה עם קדימות על-פני אחרים, יכול לייצר יתרון לא ראוי ביכולת לתעל את המידע הזה לטובתו. לכן אנחנו מקפידים הקפדה יתירה גם על פרסום אחיד, שוויוני כאמור בשתי שפות, כי ההודעה הזאת מעניינת מאד גם משקיעים זרים ופעילים מחו"ל וזאת הסיבה שאכן אנחנו מיישרים קו ואין דבר כזה. עיתונאים מכירים את המושג אמברגו. לפעמים הודעות בעלות משקל מגיעות ומופצות לעיתונות לפני כן. כאן הדבר הזה גם לא קורה, ובעצם ממתינים בסבלנות ובהרבה ציפייה לארבע אפס אפס. זה ערכים שמאד חשובים לנו באופן כללי בבנק ישראל ובטח בדוברות הערכים של השקיפות והשוויון, בטח של המידע שהוא נגיש והוא נחלת הכלל וביתר שאת בריבית.
עמירם: ההודעה יצאה לעולם והאירוע הבא שעומד להתחיל בשעה 1615 הוא התדרוך לעיתונאים באולם המליאה של בנק ישראל בקומה 7 של הבניין. העיתונאים שממתינים לתחילת התדרוך מחליפים ביניהם בינתיים דיעות על ההודעה שיצאה.
******עיתונאים מדברים והקלטה מתוך מסיבת העיתונאים***************
אורי: אחה"צ טובים לכולם. ברוכים הבאים למשכננו בירושלים משכן הבנק המרכזי. אנחנו לאחר החלטת מדיניות נוספת נוספת שבה החליטה הוועדה להותיר את הריבית על כנה. הפעם הנגיד יפתח בנאום שיסביר את תנאי הרקע ואת ההתפתחויות הכלכליות ברקע ההחלטה ובכלל. לאחר מכן נפיץ את הדברים באתר האינטרנט ונפתח את הדיון לשאלותיכם העיתונאים. הציבור בבית עוקב ושלום גם להם.
אמיר ירון: שלום לכולם, הוועדה המוניטרית ניתחה את ההשפעה הכוללת של התהליכים השונים המשפיעים על הפעילות הכלכלית ועל האינפלציה ובתום הדיונים החליטה להותיר את הריבית ברמה של 4.75%. בדבריי היום אבקש להתייחס לשיקולים המרכזיים שעמדו לנגד עיננו בקבלת ההחלטה וכן לסביבה הכלכלית בה אנו מצויים.
עמירם: אז מיד לאחר שהנגיד מסיים את נאום הודעת הריבית עוברים לשאלות העיתונאים
עיתונאי: שלום לנגיד. האם אתם צופים בוועדה שתצטרכו להמשיך ולהעלות את הריבית?
אמיר ירון: הנתונים מאפשרים לנו לקחת נשימה אבל המאבק בעיצומו.
עיתונאי: השאלה אם בנק ישראל עצמו עשה מספיק עד היום בעניין?
עיתונאי: פרסמתם תחזית צמיחה, העליתם את תחזית הצמיחה לישראל בתרחיש עסקים כרגיל. גם הימשכות של אי הוודאות זה תרחיש עסקים כרגיל?
אמיר ירון: אנחנו רואים שאדי הכלכלה הם חזקים. אנחנו רואים שהכלכלה בעולם אמורה לצמוח לעומת תחזיות קודמות שהיו - זה כמובן גם משפיע על ישראל.
מסיבת עיתונאים הסתיימה ואחרוני העיתונאים והצלמים מקפלים את המחשבים הניידים שלהם מפרקים את הציוד ויוצאים מהאולם.
**************אינסרטים דיווחי מהדורות החדשות בערוצי הטלוויזיה*********************
עמירם: מיד לאחר מסיבת העיתונאים מתחיל סבב ראיונות – והוא יכול להיות ארוך מאד, הכל כמובן תלוי בעניין הציבורי שמעוררת ההחלטה.
אורי: בשנה האחרונה אנחנו יוצאים לאזור ה-30 עד 40 ראיונות לאחר ההחלטה, כשמשהו כמו חמישה-שישה ואולי לפעמים יותר כ-10 (ראיונות) של הנגיד עצמו, ועוד חברי וועדה, מנהלי חטיבות וגם כלכלנים ומנהלי תחומים רלוונטיים.
עמירם: אם אנחנו מסתכלים במבט ממעלה על כל התהליך הזה, חומרי הרקע, הדיונים מאות עמודים אינסוף נתונים, אבל כפי שאנחנו יודעים, זה עדיין לא מבטיח שההחלטה שתתקבל תהיה ההחלטה נכונה - אז האם ההשקעה האדירה הזו שנעשית מוכיחה את עצמה לדעתך?
אורי: זו שאלה מצוינת. אחד הדברים שאנחנו תמיד מבהירים בקבלת החלטות המדיניות, ואגב בטח כמוסד עצמאי, מקצועי ונטול פניות זה שההחלטות מתבססות ומתקבלות על בסיס המידע הרוולנטי והאנליזה המקצועית ומה שנקרא לא משנה באיזה סביבה אתה נמצא – אתה data dependent. האם בחכמת הבדיעבד כל החלטה שהתקבלה היא נכונה? יש פרמטרים כלכליים לבחון אותן. אם אתה עומד ביעד האינפלציה או לא, האם הציפיות ברחו לך אחרי ההחלטה, האם קיבלת תסוף או פיחות בתקופות שונות. יש פרמטרים מאד מדידים, שחלקם מגיעים מהר מאד, אנחנו אחרי ההחלטה עם כל הכבוד לכותרות בעיתונים בטח כדובר, הדבר הראשון שמעניין אותך זה שוק מט"ח, לראות שמרווחי האג"ח במקום...והקבלה של זה בשווקים המקצועיים ובטח אח"כ בעיתונות ובציבור.
אבל בהחלט אתה לא יכול להסתכל בדיעבד ולהגיד כל החלטה הייתה פונקט. בסה"כ אנחנו רואים שלאורך שנים בטח בעשורים האחרונים יש לבנק ישראל קרדביליות לא קטנה, בטח בתחום הכלכלי בישראל וגם בעולם, תתפלא, וזה בין היתר אני חושב בגלל התהליך הזה שתיארתי לך עכשיו שהוא כל-כך סדור כל-כך רציני ומוקפד. ואנחנו חושבים ומאמינים שלייצר תהליך כזה שהוא כל כולו מקצועי ומוקפד וסדור גם גורם לך לקבל החלטות טובות יותר, בשעת האמת, המעשה. האם בחכמה שבדיעבד יתבררו דברים אחרים – זה תמיד ככה בחיים אבל ב-All in all אני יכול להגיד עם יד על הלב שאנחנו שלמים עם ההחלטות שלמים עם התהליך. מקבלים כל החלטה אך ורק למען הטובה של המשק והפעילות הכלכלית.
עמירם: עד כאן החלק הראשון בפרק. אנחנו מזמינים אתכם להאזין לחלק השני של הפרק הזה, שבו אנחנו משוחחים עם כלכלניות וכלכלנים בבנק המעורבים בתהליך הריבית, על הדילמות, והלקחים שהיו להם במהלך השנים. וגם תשמעו הסבר על איך זה עובד - מה קורה בתכלס כשבנק ישראל מחליט לשנות את שיעור הריבית.
הקטעים ששמעתם מתוך מהדורות החדשות היו באדיבות כאן תאגיד השידור הישראלי, המהדורה המרכזית חדשות 12 וחדשות 13.
תוכלו לשמוע אותנו ביישומון ההסכתים החביב עליכם. מומלץ להירשם כדי לקבל עדכונים על פרקים חדשים. בקרו גם באתר בנק ישראל שם תוכלו לצפות בעוד הרבה חומרים מעניינים שהפקנו עבורכם.
תודה לניר לייסט ולאור שמיר על ההפקה, תודה לכם על ההאזנה. אני הייתי עמירם ברקת ואנחנו נשתמע בפרקים הבאים.