מטרותיו ותפקידיו של בנק ישראל

היעדים העיקריים של בנק ישראל מוגדרים בחוק בנק ישראל תוך קביעת מדרג ביניהם: שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה - בעיקר צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים - ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית. 

3(א)(1) "לשמור על יציבות מחירים, וזאת כיעד מרכזי".  

המטרה העיקרית של בנק ישראל היא לשמור על יציבות המחירים, כלומר על כוח הקנייה של המטבע. המדיניות המוניטארית מכוונת בראש וראשונה למטרה זו, שהשגתה חיונית לצמיחה וליציבות כלכלית. בדומה למדינות מפותחות רבות, הכלי העיקרי של המדיניות המוניטארית הוא השפעה על מחיר הכסף - שיעור הריבית. 

3(ב) "הממשלה, בהתייעצות עם הנגיד, תקבע את תחום יציבות המחירים".  

תחום יציבות המחירים מוגדר כיעד אינפלציה שנתי - כיום 1 עד 3 אחוזים.

ההחלטה על רמת הריבית לטווח הקצר הנדרשת כדי לעמוד ביעד האינפלציה שקבעה הממשלה היא באחריותו של בנק ישראל, וחוק בנק ישראל מקנה לבנק עצמאות בהחלטה זו.

3(א)(2) "לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים, בתנאי שלדעת הוועדה לא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות המחירים לאורך זמן; לעניין זה, "יציבות מחירים לאורך זמן" - מצב שבו צופה הוועדה, על בסיס המדיניות המוניטארית שנקבעה, ששיעור האינפלציה יהיה בתחום יציבות המחירים שנקבע [...] בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים".  

בנק ישראל מנהל מדיניות גמישה של יעד אינפלציה, המאפשרת חריגה זמנית מהיעד, אך מחייבת חזרה של האינפלציה לתחומי היעד בתוך שנתיים לכל היותר. 

3(א)(3) "לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה".  

לבנק ישראל, בדומה לרוב הבנקים המרכזיים בעולם, תפקיד מרכזי בשמירה על יציבות המערכת הפיננסית. מגזר פיננסי יציב הוא חשוב הן בפני עצמו והן לניהול יעיל של המדיניות המוניטארית.

מאז הקמת הבנק בשנת 1954 הופקדה האחריות ליציבות מערכת הבנקאות בידי בנק ישראל. במסגרת החוק הנוכחי הבנק מופקד על התמיכה ביציבות המגזר הפיננסי כולו, ולשם כך ניתנה לו הסמכות לנקוט פעולות כספיות גם מול גופים פיננסיים שאינם בנקים. הדבר תואם את המציאות הכלכלית העכשווית - במיוחד לאחר המשבר הפיננסי העולמי.