תמיכה בפעילותם הסדירה וביציבותם של השווקים הפיננסיים

על יציבותה של מערכת הבנקאות מופקדת מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, על יציבותם של המוסדות הפיננסיים האחרים מופקד אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, ועל תפקודו התקין של שוק ניירות הערך מופקדת הרשות לניירות ערך. השמירה על יציבות כל אחד מחלקים אלה של המערכת הפיננסית בפני עצמו אינה מספיקה כדי לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית בכללותה; לשם כך נדרשת בחינה כוללת של המערכת; זאת לנוכח שכלולם של השווקים הפיננסיים, הזיקה ההדוקה ביניהם, קשרי הגומלין בין הסוגים השונים של המוסדות הפיננסיים ובינם לבין השווקים הפיננסיים, התהליכים הדינמיים המתנהלים בתוך המערכת הפיננסית וההשלכות הבו-זמניות של זעזועים חיצוניים על חלקיה השונים.  

חטיבת המחקר, במסגרת פעולתה למעקב אחר היציבות הפיננסית ולקידומה פועלת להגברת היציבות של המערכת הפיננסית בישראל בכמה דרכים:  

חטיבת השווקים בבנק ישראל עוקבת אחרי התפתחויות שוטפות בשוק מטבע החוץ, מנתחת אותן ומבצעת את מדיניות שער החליפין של הבנק. המסחר במטבע חוץ מתנהל בעיקר בין הבנקים לבין לקוחותיהם בארץ ובחו"ל ובין הבנקים לבין עצמם. כיום מדיניות שער החליפין מבוססת על ניוד חופשי של שער השקל ביחס למטבעות אחרים. עם זאת, הבנק שומר לעצמו את האפשרות להתערב במסחר במטבע חוץ בעת הצורך. מאז תחילת שנות התשעים הוסר בהדרגה הפיקוח על מט"ח בתהליך ליברליזציה. כיום אין מגבלות פיקוח כלשהן.  

סעיף 4(3) לחוק קובע כי על בנק ישראל "לתמוך בפעילות הסדירה של שוק מטבע החוץ בישראל". במסגרת תפקיד זה עוקבת חטיבת השווקים אחר תפקוד השוק.  

בכל יום עסקים במטבע חוץ בישראל מפרסם בנק ישראל את שערי החליפין היציגים של השקל מול מטבעות זרים. שערים יציגים אלה מבוססים על השערים השוררים בשוק בעת קביעתם. ראוי לציין כי השער היציג הוא אינדיקטור לשער החליפין השורר במשק, אך אין לו מעמד מחייב על פי דין. לפיכך רשאים צדדים בעסקאות הצמודות למטבע חוץ לבצען בכל שער חליפין המוסכם ביניהם. ​​