על הצד האפל של גמלה להבטחת הכנסה:
אמידת היצע עבודה והעלמת הכנסות על-ידי מקבלי הגמלה
ממחקר שנערך על-ידי דמיטרי רומנוב ממחלקת המחקר של בנק ישראל ונעם זוסמן ממינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, עולה כי, מבחן ההכנסות הנהוג לקביעת גובה גמלה להבטחת הכנסה הוא המכשול העיקרי להשתתפות מקבלי הגמלה בשוק העבודה. מכשול נוסף הוא מבנה שוק העבודה שאינו מאפשר עבודה חלקית בכמות מספקת.
מקבלי גמלה להבטחת הכנסה מפעילים שיקולים מוסריים כאשר הם מחליטים האם לדווח למוסד לביטוח לאומי על הכנסתם מעבודה - דיווח הכרוך בפגיעה בגימלה.
מאז נכנס לתוקפו חוק הבטחת הכנסה בראשית שנת 1982, נרשם גידול של כ-1,200% במספר הנהנים מהגמלה להבטחת הכנסה, פי 21 משיעור גידול האוכלוסייה באותה התקופה. בסוף שנת 2000 נמנו כ-131 אלף משפחות מקבלי גמלה להבטחת הכנסה אשר היוו כ-9%מהמשפחות בגיל העבודה, לעומת כ-3% בסוף שנות השמונים. תשלומי הגמלה השנתיים הסתכמו בשנת 2000 בכ-2.8 מיליארד ש"ח, כשליש מתשלומי הגמלאות מחליפות שכר. שני שלישים ממקבלי הגמלה מדווחים כי אינם עובדים. בקרב אוכלוסיית מקבלי הגמלה רווחת התופעה של העלמת הכנסות באמצעות הסתרת מידע מהמוסד לביטוח לאומי על התעסוקה; אומדנים שנעשו מלמדים על ההכנסה הלא מדווחת של כ-44% מסך הכנסתם משוק העבודה[1].
במחקר שנערך על-ידי דמיטרי רומנוב ממחלקת המחקר של בנק ישראל ונעם זוסמן ממינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר נבחנות השפעות של מבנה הגמלה להבטחת הכנסה ומגבלות של שוק העבודה על החלטות מקבלי הגמלה בנוגע להשתתפות, היקף תעסוקה והיקף העלמת הכנסות.
ממצאי המחקר מאששים את הסברה כי מבחן ההכנסות הנהוג לקביעת גובה הגמלה הוא המכשול העיקרי להשתתפות מקבלי הגמלה בשוק העבודה. השפעה שלילית זו היא פועל יוצא של שני גורמים: א) גמלה גבוהה יחסית לשכר הצפוי למקבלי הגמלה אם יכנסו לשוק העבודה; ב) שיעורי קיזוז גבוהים של הגמלה כנגד הכנסות מעבודה - הפחתה משמעותית של הגמלה עם עלייה בהכנסות מעבודה - המהווים מס אפקטיבי שמגיע ל-100%. כמו כן, מגבלות שוק העבודה, כגון מחסור במשרות חלקיות וקשיחות בהיקף המשרות המוצעות מקשות על מקבלי הגמלה להשתלב בשוק העבודה. זאת מכיוון שתעסוקה במשרה מלאה אינה משתלמת כתוצאה מקיזוז הגמלה כנגד הכנסה מעבודה ואובדן ההטבות הנלוות לגמלה, המסתכמות בסכומים בלתי מבוטלים, המגיעות למקבלי הגמלה מגופים ציבוריים.
אחד החידושים של המחקר הנוכחי הוא מתן ביטוי מפורש להיבט המוסרי של החלטות כלכליות, בנוסף להיבט הכספי, כפי שהיה מקובל במחקרים קודמים. בפרט, נמצא כי שיקולי מוסריות אכן מובאים בחשבון על-ידי מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה כאשר הם מחליטים האם לדווח למוסד לביטוח לאומי על הכנסתם מעבודה - דיווח הכרוך בהקטנת הגמלה או בשלילתה ובאובדן ההטבות הגבוהות הנלוות אליה. בתנאים אלה היו מעדיפים מקבלי הגמלה תעסוקה בהיקף מצומצם שלא תפגע בזכאותם לגמלה, אולם במגבלות המבניות של שוק העבודה מונעות זאת. כתוצאה מכך לרבים ממקבלי הגמלה לא נותר אלא לא להשתתף בשוק העבודה כלל.
[1] לפירוט השיטות למדידת היקף העלמת ההכנסות על ידי מקבלי הגימלה ראה זוסמן ורומנוב, רבעון לכלכלה, חוברת 3, 2001.