בנק ישראל

ברביע הראשון של השנה, יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי שבה לעלות, הן בחוב העסקי והן בחוב של משקי הבית, בשיעור של כ-1.5%, לאחר ירידה בה ברביע הקודם על רקע 'מלחמת חרבות ברזל'; עם זאת קצב הגידול השנתי של יתרה זו נותר נמוך בהשוואה לשנים הקודמות.

יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע הראשון של שנת 2024 בכ-19.4 מיליארדי דולרים (כ-2.8%) ועמדה בסוף מרץ על כ-720 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מעלייה במחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים על ידי תושבי ישראל ומהשקעות נטו של תושבי ישראל בחו"ל.

במטרה לסייע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות ברזל", כשבוע לאחר פרוץ המלחמה הודיע בנק ישראל על מתווה מקיף להקלה על נטל האשראי והעמלות, שאומץ על ידי הבנקים. בחלוף מספר שבועות מתחילת המלחמה ונוכח העובדה כי תושבי הצפון פונו מביתם, הורחב המתווה ונכללו בו גם תושבי הצפון. לאור הימשכות המלחמה, הודיע בנק ישראל בחדש דצמבר 2023 על הארכת המתווה שאומץ על ידי הבנקים בשלושה חודשים, ועל הרחבתו לאוכלוסיות נוספות. בהתאם למצב הביטחוני ומתוך רצון להעניק הקלות ייחודיות לחיילי המילואים, הודיע בנק ישראל בחודש מרץ 2024 על הארכה והרחבה נוספת של המתווה.

ברביע הראשון של השנה עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-268.7 מיליארדי ש"ח (4.96%), לרמה של כ-5.68 טריליוני ש"ח.

הציפיות לאינפלציה משוק ההון מוגדרות כיחס בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא-צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות (Break-even Inflation), והן כוללות מרכיב של פרמיית סיכון אינפלציונית וכן הטיות שונות הנובעות מהבדלי המיסוי והנזילות הקיימים בין הסוגים השונים של איגרות החוב.