תקציר:  

הבנייה ושוק הדיור
  • מחירי הדירות עלו השנה ב-8.1%, בדומה לשיעור עלייתם אשתקד. מתחילת 2008 – גל העליות הנוכחי – עלו מחירי הדירות ב-82%.
  • שכר הדירה עלה השנה ב-2.9%, בדומה לשיעור העלייה אשתקד ולשיעור העלייה במחיריהם של שאר המוצרים הבלתי סחירים. עלייה מתונה זו אינה מצביעה על עלייה בלחצי הביקוש לשירותי דיור. מתחילתו של גל העליות הנוכחי עלה שכר הדירה בכ-39%, כחצי משיעור העלייה במחירי הדירות. 
  • העובדה שמחירי הדירות עלו בשיעור כפול משכר הדירה מצביעה על כך שהתשואה מהשכרת דירה ירדה. זאת בעקבות הירידה שחלה בתשואות האלטרנטיביות בישראל, התפתחות שהתרחשה גם בעולם. הירידה בתשואות הובילה לגידול בביקוש לרכישת דירות להשקעה, ולצד קשיחותו של ההיצע והביקוש הבסיסי לשירותי דיור, היא פעלה לעלייה במחירי הדירות.
  • בשנתיים האחרונות עלו מספר העסקאות בדירות והיקף המשכנתאות. משקלם של רוכשי דירה ראשונה עלה ומשקל המשקיעים ירד.
  • מספרן של התחלות הבנייה גדל השנה ל-44 אלף יחידות דיור, לעומת 43 אלף אשתקד, ובגמר הבנייה נמשך הגידול והגיע ל-42 אלף יחידות. היקפים אלה גבוהים מהממוצע בעשור הקודם, והתמדתם תיתן מענה לביקוש הנובע מהצורך בשירותי דיור.
  • השנה הרחיבה רשות מקרקעי ישראל את שיווק הקרקעות, לאחר שאשתקד היה היקפו נמוך במיוחד. ואולם הגידול בהשוואה ל-2010—2011 התרחש בעיקר במחוזות הצפון וחיפה, ולא באזורי הביקוש – תל אביב, המרכז וירושלים.

 סוגיות ביצוא

  • צמיחת היבוא הסיני תאפשר את הכפלת משקלה של סין ביצוא הישראלי מ-5% היום ל-10% בשנת 2035.
  • הפריון של התעשייה המסורתית (התעשייה שאינה עילית) בישראל נמוך ביחס לפריון במדינות המפותחות. הגדלת הפריון בתעשייה זו עשויה להיות זולה ופשוטה מהגדלתו בענפים המצויים בחזית הטכנולוגיה העולמית (ענפי התעשייה העילית), והיא תתרום להגדלת הפריון במשק, לחיזוק הפריפריה, להעלאת השכר של עובדים פחות משכילים ולגיוון בהרכב היצוא של ישראל. 

השפעתה של המדיניות המוניטרית בעולם

  • בעשור האחרון גבר המתאם בין המדינות השונות – מפותחות ומתפתחות – וכן בינן לבין ישראל הן במדדי הפעילות הריאלית והן באינפלציה ובמשתנים נומינליים נוספים. תופעה זו משקפת, קרוב לוודאי, את פתיחת השווקים המתפתחים לתנועות הון, את המעבר של רובם למדיניות של הפחתת האינפלציה, ואת נטייתם לניוד שער החליפין.
  • בשנים האחרונות ירדה הריבית הריאלית הארוכה בישראל בשיעור גבוה משיעור הירידה במדינות המפותחות, וחל צמצום בפער הריבית הריאלית (שנותר עדיין משמעותי). הדבר משקף בעיקר ירידה הליברליזציה של סחר החוץ ושל תנועות ההון בישראל הרימה תרומה חשובה להרחבת היקף הסחר של ישראל עם העולם ולכן גם לצמיחת המשק, אך היא התבטאה גם בגידול במידת החשיפה של המשק לזעזועים בעולם.
  • מ-1997 ועד המשבר של סוף 2007 ננקטה בישראל מדיניות של שער חליפין נייד, וזו הקלה על ספיגת הזעזועים הפנימיים והחיצוניים והגבירה את יעילותו של כלי הריבית כאמצעי היחיד בחתירה לייצוב האינפלציה.
  • לנוכח המשבר שפרץ בסוף 2007 בכמה מדינות מפותחות וגדולות נקטו מדינות אלה הרחבה מוניטרית חסרת תקדים, ומדינות שלא נפגעו ישירות מהמשבר, ישראל בכללן, סבלו בעקבות זאת מכניסת הון בהיקף ניכר. כדי למתן את תנועות ההון בחרו הרבה בנקים מרכזיים להתערב בשוק המט"ח באמצעות רכישות מט"ח ו/ או צעדים אחרים. בנק ישראל בחר לרכוש מט"ח כדי לחזק את עמידותו הפיננסית של המשק המקומי (באמצעות הגדלת יתרות המט"ח) ולמתן את הייסוף של שער החליפין.

סוגיות מבניות במשק הישראלי- קובץ במלואו