תקציר:
- מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2010 בשיעור של 2.7 אחוזים - בחלקו העליון של תחום יעד האינפלציה (1 עד 3 אחוזים). בתחילת השנה חרג שיעור האינפלציה השנתי מהגבול העליון של היעד, ומיוני הוא נמצא בתוך תחום היעד.
- סעיף מרכזי שבגללו היה שיעור האינפלציה גבוה ממרכז תחום היעד היה סעיף הדיור, שעיקרו מחירי שכר הדירה; הוא עלה השנה ב-4.9 אחוזים. המדד ללא דיור עלה ב-2010 ב-1.9 אחוזים, והמדד ללא דיור וללא פירות וירקות - ב-1.3 אחוזים.
- גורם מרכזי שפעל למיתון עליית המחירים ב-2010 היה ייסוף השקל, שנבע בין השאר מפערי הריביות בין ישראל למדינות אחרות. שער החליפין האפקטיבי של השקל יוסף ב-2010 ב-7 אחוזים.
- לעלייה של סביבת האינפלציה במהלך השנה תרמו עלייה של מחירי הסחורות בעולם, וצמיחת המשק, תוך צמצום עודפי כושר הייצור, שנתמכה במדיניות מוניטרית מרחיבה.
- המדיניות המוניטרית ב-2010 ניצבה בפני אתגרים, על רקע התאוששות המשק מהמשבר, לצד התאוששות איטית יחסית של מדינות מפותחות מובילות. ציפיות אינפלציה בסביבת הגבול העליון של היעד ועלייה מהירה של מחירי הדירות, לצד התרחבות של האשראי לדיור, תמכו בהעלאה של הריבית מרמתה הנמוכה. החולשה המתמשכת בארה"ב ובאירופה, שיעורי הריבית הנמוכים מאוד בהן ומגמת הייסוף של השקל פעלו למיתון העלאתה של הריבית המקומית.
- לנוכח האתגרים שניצבו בפניו, פעל בנק ישראל להשגת יעדיו באמצעות מספר כלים: נוסף על התאמת הריבית - הכלי המרכזי של המדיניות המוניטרית - המשיך בנק ישראל להתערב בשוק מטבע החוץ, וכן נקט צעדים מקרו-יציבותיים בשוק האשראי לדיור.
- בנק ישראל העלה את הריבית מרמה של 1 אחוז בסוף 2009 ל-2 אחוזים בסוף 2010 – המשך לתהליך הדרגתי של העלאת הריבית, שהחל בספטמבר 2009.
- לנוכח לחצים לייסוף יתר, שנבעו מתנועות הון קצרות טווח גדולות אל המשק, על רקע התרחבות פערי הריביות בין ישראל למשקים המפותחים, המשיך בנק ישראל לרכוש מטבע חוץ בשוק; זאת כדי לתמוך במגזר היצוא, ובכך - בצמיחה ובתעסוקה. התגברות ההשקעות קצרות הטווח של משקיעים זרים הובילה לצעדים נוספים של בנק ישראל בתחום מטבע החוץ, בינואר 2011.
- בנק ישראל נקט צעדים מקרו-יציבותיים בשוק האשראי לדיור, כדי לתמוך ביציבות הפיננסית לנוכח סיכונים שנבעו מעלייה מהירה של מחירי הדירות ומהתרחבות האשראי לדיור.
האינפלציה והמדיניות המוניטרית - קובץ PDF