תקציר:
- קצב הגידול של התוצר המקומי הגולמי נותר דומה לקצב אשתקד (3.3%) והתוצר לנפש צמח ב-1.4%, כולל התרומה החיובית שנבעה מתחילת הפקתו של הגז ממאגר "תמר".
- קצב הגידול הנמוך של הסחר העולמי, והייסוף המצטבר בשנים האחרונות, הובילו השנה לירידה קלה ביצוא.
- הממשלה נקטה צעדים במטרה להקטין את הגירעון, היות שהרכיב המבני שלו גדל בשנים הקודמות. צעדים אלה תרמו מעט להאטת הצמיחה.
- הוועדה המוניטרית הגיבה לגורמים הממתנים באמצעות הפחתת ריבית ורכישות מט"ח, שתמכו בביקושים המקומיים ומיתנו את הייסוף.
- התוצר לנפש בישראל צומח מאז 2008 בקצב מהיר מהקצב הממוצע במדינות ה-OECD, והפיגור לעומתן הצטמצם מ-20% בשנת 2007 ל-14% השנה.
- הייסוף הריאלי הקטין בשנים האחרונות את עודף היצוא, והוא מהווה ערוץ למיתון היתרון שיש לישראל בשנים האחרונות על המשקים המפותחים מבחינת שיעור הצמיחה.
- מספר המועסקים בענף התעשייה הוסיף לדרוך במקום, והוא גדל במתינות ביתר המגזר העסקי. מספר המועסקים בשירותים הציבוריים הוסיף לצמוח בקצב יציב ולכן שיעור האבטלה המשיך לרדת.
- רפיון הביקושים במשק התבטא בירידה בניצולת של גורמי הייצור ובירידה בעלות העבודה ליחידת תוצר, והתפתחויות אלה עולות בקנה אחד עם ההתרחבות הקלה שחלה בשנתיים האחרונות בפער התוצר.
- הענפים המוֹכרים לשוק המקומי סובלים מנחיתות בתחום ההון האנושי והחדשנות, כמו גם מפיגור גדול במיוחד בפריון לעובד, יחסית לממוצע של הענפים המקבילים במדינות ה-OECD.
- בעקבות הטמעתה של מתודולוגיה חדשה של חשבונאות לאומית, נרשמו כתוצר השקעות במחקר ופיתוח בהיקף של כ-2% מהתמ"ג. שיעור זה נמוך מסך ההוצאה למחקר ופיתוח בישראל – 4.5% תוצר – כי היתרה מהווה יצוא של שירותי מחקר ופיתוח שכבר נכלל בתוצר.