תקציר פרק ד'

  •      ​בשנת 2018 עלה החוב הפרטי  (החוב העסקי וחוב משקי בית) ביחס לתוצר בנקודת אחוז תוצאת צמיחתו של החוב העסקי בקצב מהיר  .של 6.8%
  •      גידול החוב העסקי נבע בעיקר מגידול משמעותי של האשראי הבנקאי לעסקים בענף הבינוי. הרקע לכך הוא הקלות רגולטוריות, שאפשרו את הרחבת האשראי הבנקאי לענף, במקביל לגידול הביקוש של החברות בו.
  •      החוב של משקי הבית גדל השנה בדומה לשיעור גידולו אשתקד  (4.9%). אך התמהיל שלו השתנהקצב גידולו של החוב שלא לדיור הואט השנה, לאחר שנים של גידול מהיר; לעומת זאת צמח החוב לדיור בקצב גבוה, בעקבות הסרת מגבלות רגולטוריות, שהביאה להסטה של חוב משקי הבית אליו.
  •      מאז שנות ב-2000 מתחולל שינוי מבני בשוק האשראי   גידול חלקו של המימון החוץ-בנקאי יחסית למימון הבנקאי. ​חלק משמעותי מהשינוי הוא תוצאת הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים.
  •      ההלוואות הישירות של הגופים המוסדיים בישראל ניתנות בדירוג אשראי גבוה ובעיקר לחברות פרטיות הקשורות לחברות הגדולות במשק אשראי שגדל על חשבון השקעתן באג"ח. ההסטה להלוואות נובעת ככל הנראה גם ממאפייניהן היותן לא סחירות ומותאמות לצורכי המימון של חברות הנדל"ן המניב והתשתיות.
  •      יש חשיבות להנגשת האשראי מהגופים המוסדיים לעסקים קטנים ובינוניים. הרפורמה הפיננסית המאפשרת למתווכי אשראי מוסדרים לגייס אג"ח תתרום לכך, וכן גם הקמת קרנות השקעה ייעודיות על ידי המדינה.
  •      מגמת הירידה של יחס החוב העסקי לתוצר בעשור האחרון נובעת בין היתר מהשינוי במבנה הענפי של המשק המעבר לשירותים ולתעשיות טכנולוגיה עילית   אך גם משינויים רגולטוריים,  שהביאו להסטת האשראי הבנקאי אל משקי הבית וצמצמו את אפשרות הרחבתו של האשראי העסקי.
  •      בדיקה שערכנו מצאה קשר חיובי ומובהק בין החוב-לדיור לבין הצריכה הפרטית ללא בני קיימא: ככל שמתאפשר לרוכשי דירות להשתמש בחוב-לדיור גדול יותר, שהוא מקור המימון הזול ביותר לרכישת דירה, הכנסתם הפנויה לאורך מחזור ​החיים עולה, ומאפשרת להם גם להגדיל את צריכתם השוטפת.
  •      ניתוח היענות הציבור לרגולציית "הר הכסף 2" והתרחבות האחריות המוטלת על הציבור בקבלת החלטות פיננסיות מצביעים על חשיבות הידע הפיננסי של הפרטים. חשוב אפוא שהרגולטורים הפיננסיים יפעלו להעלאת רמתו


לפרק המלא בנושא: ההתפתחויות בשוק האשראי של המגזר העסקי ומשקי הב​ית​


​​
​​​​​​​​​