התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל מול הדולר, במקביל להיחלשות הדולר בעולם.
בחודש אפריל השקל התחזק מול הדולר בשיעור של כ- 3%, ומול האירו השקל נחלש בשיעור של 1%.
מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, השקל נחלש במהלך אפריל, ב-0.6%.
בעולם, הדולר נחלש משמעותית באפריל מול רוב המטבעות בכלל זה ב- 4% מול האירו, ב- 3.8% מול הפרנק השוויצרי, ב- 4.1% מול הפאונד הבריטי ו- בכ- 0.8% מול הין היפני.
תנודתיות שע"ח –ירידה בסטיית התקן בפועל במקביל ליציבות בסטיית התקן הגלומה.
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – ירדה החודש בכ-2 נקודות אחוז ועמדה בסוף חודש אפריל על 10%.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, נשארה יציבה ועמדה בסוף אפריל על 11.1%.
במקביל, סטיות התקן הגלומות באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים ומפותחים עלו במעט, ועמדו בחודש אפריל ברמה ממוצעת של 10.6% ו- 10.5% בהתאמה (ראה תרשים 4).
נפח המסחר בשוק המט"ח– ירידה בנפח המסחר היומי הממוצע במקביל לירידה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל.
נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש אפריל הסתכם בכ-108 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-141 מיליארדים בחודש מרץ. נפח המסחר היומי הממוצע ירד בכ-19% ועמד על 6 מיליארד דולר ביום.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש אפריל בכ-40 מיליארד דולר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה ירד באפריל בכ-15% בהשוואה לחודש מרץ. במהלך חודש אפריל רכש בנק ישראל 615 מיליוני דולרים בעסקאות המרה[1], מתוכם 50 מיליוני דולר נרכשו במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.
נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש אפריל בכ- 7 מיליארד דולר, הממוצע היומי בחודש אפריל ירד בכ- 25% בהשוואה למרץ ועמד על כ- 410 מיליון דולר.
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם באפריל בכ- 60 מיליארד דולר בהשוואה לכ-79 מיליארד דולר במרץ. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקות החלף ירד בכ-19% מחודש שעבר ועמד על 3.3 מיליארד דולר ביום.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) ירד משמעותית מחודש שעבר ועמד בסוף אפריל על כ- 38%, בהשוואה לכ-44% במרץ. הירידה נבעה מקיטון בהיקף הפעילות של תושבי חוץ בעסקאות המרה, עסקאות החלף ועסקאות באופציות.
עסקות במט"ח עם הבנקים המקומיים לפי מכשירים ונגזרים
(במיליוני דולרים)
|
|
|
נפח עסקאות המרה (1)
|
עסקאות החלף (סוופ)[1] (2)
|
נפח עסקאות באופציות[3] (4)
|
נפח המסחר הכולל (1)+(2)+(3)+(4)
|
|
|
אפריל 2015 (נתון ארעי)
|
סה"כ
|
40,036
|
60,305
|
150
|
7,420
|
107,911
|
|
סה"כ (ממוצע יומי לפי 18 ימי מסחר)
|
2,224
|
3,350
|
8
|
5,995
|
||
|
תושבי חוץ
|
15,608
|
23,001
|
50
|
2,544
|
41,203
|
|
|
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
|
14,680
|
21,898
|
50
|
2,436
|
39,064
|
|
|
תושבי ישראל
|
24,428
|
37,304
|
100
|
4,876
|
66,708
|
|
|
מזה: סקטור ריאלי
|
5,568
|
4,973
|
100
|
1,159
|
11,800
|
|
|
סקטור פיננסי
|
1,630
|
2,619
|
0
|
108
|
4,357
|
|
|
מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
|
3,380
|
6,774
|
0
|
0
|
10,154
|
|
|
יחידים + קרנות נאמנות
|
935
|
735
|
0
|
203
|
1,873
|
|
|
בנק ישראל
|
615
|
0
|
0
|
0
|
615
|
|
|
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
|
50
|
0
|
0
|
0
|
50
|
|
|
אחרים[4]
|
8,402
|
14,375
|
0
|
2,853
|
25,630
|
|
|
בנקים מקומיים[5]
|
3,898
|
7,828
|
0
|
553
|
12,279
|
|
|
מרץ 2015
|
סה"כ
|
78,535
|
1,657
|
10,437
|
140,688
|
|
|
סה"כ (ממוצע יומי לפי 19 ימי מסחר)
|
4,133
|
87
|
549
|
7,405
|
||
|
תושבי חוץ
|
22,956
|
32,233
|
1,497
|
5,066
|
61,752
|
|
|
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
|
21,711
|
31,464
|
1,347
|
4,856
|
59,378
|
|
|
תושבי ישראל
|
27,103
|
46,302
|
160
|
5,371
|
78,698
|
|
|
מזה: סקטור ריאלי
|
6,093
|
5,529
|
160
|
1,647
|
13,429
|
|
|
סקטור פיננסי
|
1,816
|
3,121
|
0
|
111
|
5,048
|
|
|
מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
|
2,297
|
8,596
|
0
|
0
|
10,893
|
|
|
יחידים + קרנות נאמנות
|
1,070
|
2,269
|
0
|
330
|
3,669
|
|
|
בנק ישראל
|
485
|
0
|
0
|
0
|
485
|
|
|
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
|
485
|
0
|
0
|
0
|
485
|
|
|
אחרים
|
9,603
|
17,817
|
0
|
2,376
|
29,796
|
|
|
בנקים מקומיים
|
5,739
|
8,970
|
0
|
907
|
15,616
|
[1] רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS).
מקזזות זו את זו.