שלום לכולם,
אנחנו נפגשים היום במעמד הזה בפעם הרביעית. כשקיבלנו את ההחלטה לקיים תדרוכים רבעוניים בעקבות החלטות ריבית, ידענו שיש משמעות רבה לא רק להחלטות המדיניות, אלא גם לאופן בו אנו מסבירים אותן לציבור. אני סבורה שאופן התקשור הזה מאפשר לנו להסביר את המדיניות טוב יותר, וכפועל יוצא מאפשרת לכם, לפעילים בשווקים, ולציבור הרחב, להבין ולצפות את המדיניות טוב יותר.
כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להמשיך את המדיניות המרחיבה ולהותיר את הריבית ברמה של 0.1%. יש כאלו שמתחילים לשאול אותנו אם הדיונים הפכו למשעממים, ואם ההחלטה ידועה מראש. ובכן, תשובתי היא, שהסביבה בה פועלת המדיניות מורכבת כתמיד, קבלת ההחלטות אינה פשוטה והדיונים מאוד מעניינים. גם החודש, ההחלטה התקבלה לאחר שהועדה דנה במכלול השיקולים והנתונים שהוצגו בפניה על ידי כלכלני הבנק, ולאחר שהועדה סברה שההחלטה היא הנכונה ביותר כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות המוניטרית.
בשלושת החודשים שחלפו מאז התדרוך הקודם חלו מספר שינויים בסביבה הכלכלית, שאפרט אותם בהמשך בהרחבה: האינפלציה נותרה, אמנם, מאוד נמוכה, אולם ישנם סימנים לכך שעשוייה להתרחש תפנית מסויימת בחודשים הקרובים; סביבת הפעילות הריאלית נותרה מתונה: הצמיחה ברבעון הרביעי הייתה חזקה יחסית, אולם סימנים ראשוניים מצביעים על האטה מסויימת ברביע הראשון; בתדרוך הקודם דנו בהרחבה בהיפרדות הצפויה במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים – היפרדות זו החלה וצפויה להימשך, אולם בהסתכלות כוללת, המדיניות המוניטרית העולמית צפוייה להיות מרחיבה יותר כעת, הן באירופה ויפן, שהעמיקו את ההרחבה המוניטרית, והן בארה"ב, שם צפויה העלאת ריבית מתונה יותר משנצפתה קודם לכן. שער החליפין נותר יציב יחסית, ומחירי הדיור המשיכו להאמיר, למרות עליה מסויימת בריביות על המשכנתאות והמשך גידול בהיצע. אתאר בפירוט את ההתפתחויות ואת האופן בו הן נתפסו בעיני הועדה המוניטרית, שממשיכה להעריך שהמדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה למשך זמן רב.
סביבת האינפלציה נותרה מאוד נמוכה במהלך הרבעון הראשון, לאור הפחתות המחירים שיזמה הממשלה והמשך הירידה במחירי הדלק העולמיים – מחיר חבית נפט נגע באמצע ינואר ברמת שפל של 28 דולר לפני ששב ועלה לסביבת 40 דולר בשבועות האחרונים - האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עדיין שלילית, בעוד האינפלציה בניכוי השפעות אלו עומדת החודש על 0.9%. המגמות שהשפיעו על האינפלציה בפועל הביאו גם לירידה חדה בציפיות לאינפלציה. בשבועות האחרונים אנו עדים לעליה יחסית חדה בציפיות, בעיקר כתוצאה משינוי כיוון שמסתמן לעת עתה במחירי האנרגיה והסחורות. מעניין, ששינויים קצרי טווח אלו משפיעים לא רק על הציפיות לטווחים קצרים אלא גם על הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים. גם עיקר ההשפעה של הפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות שעליהן הוחלט עד כה צפויה לבוא לידי מיצוי בחודשים הקרובים.
בהקשר זה חשוב לשוב ולהזכיר שהמדיניות המוניטרית אינה יכולה ואינה צריכה לקזז את ירידות המחירים שכבר התרחשו. באשר לאינפלציה בהסתכלות קדימה, בשנתיים האחרונות אנו עדים לעלייה גבוהה יחסית בשכר במשק על רקע הנתונים החזקים של שוק העבודה אשר צפוייה לתמוך בחזרת האינפלציה אל תוך תחום היעד, בטווח הזמן המוגדר בחוק. חשוב לציין שלאורך כל התקופה המשיכה לשרור בשווקים הערכה שלאורך זמן המדיניות המוניטרית תשיג את יעד האינפלציה.
תמונת הפעילות הריאלית ממשיכה להצביע על צמיחה מתונה למרות האצה מסויימת ברבעון האחרון של 2015: ברבעון זה צמח המשק בקצב נאה של 3.9%, תוך עלייה לשיעורי צמיחה גבוהים יחסית של היצוא, ההשקעות, והצריכה הציבורית, ולמרות השפעה מסויימת של המצב הבטחוני על צריכת השירותים. עם זאת, אינדיקטורים שונים מצביעים על התמתנות ברבעון הראשון – נתוני סחר החוץ הצביעו, שוב, על האטה ביצוא הסחורות, ונתונים ראשונים שקיבלנו מסקר החברות מצביעים גם הם על התמתנות. הדשדוש של הסחר העולמי ושער החליפין המיוסף יחסית, מקשים על היצוא להוביל את הצמיחה; לעומת זאת, הצריכה הפרטית, שנתמכה בריבית הנמוכה ובעליית השכר, ממשיכה לתמוך בפעילות. נתוני שוק העבודה - אבטלה נמוכה, רמות גבוהות של השתתפות, תעסוקה, ומשרות פנויות, וכאמור, עלייה בשכר - ממשיכים להצביע על ביקוש גבוה לעובדים, ובחלק ממשלחי היד מסתמן כבר מחסור בכח אדם. תמונה זו נותרת בעינה למרות שסקר כח האדם לפברואר שהתפרסם היום מצביע על עלייה קלה בשיעור האבטלה וירידה בשיעור התעסוקה.
בכלכלה העולמית נמשכות מגמות של התמתנות, בדגש על השווקים המתעוררים ויפן, ותוך המשך צמיחה מתונה ויציבה בארה"ב ובאירופה. כלכלת סין ממשיכה לרכז תשומת לב רבה, וקצב הצמיחה שלה ממשיך להיות מתון ביחס לעבר. ההתפתחויות בכלכלה העולמית הובילו את קובעי המדיניות השונים להעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית: כך, ביפן הונהגה לראשונה ריבית שלילית על פקדונות, באירופה הופחתה ריבית הפקדונות לרמה שלילית עוד יותר והורחבה ההקלה הכמותית, וה-Fed צפוי כעת להעלות את הריבית לאט יותר מאשר היה צפוי בעת שהריבית הועלתה לראשונה בדצמבר. ההיפרדות במדיניות המוניטרית של המשקים העיקריים צפויה להימשך, אולם תוואי הריביות הצפוי בכל המשקים העיקריים כעת נמוך יותר. נצטרך כמובן להמשיך ולבחון את השפעת צעדי המדיניות של הבנקים המרכזיים השונים על המשק הישראלי ועל המדיניות הנדרשת בישראל.
שער החליפין האפקטיבי נותר יציב יחסית במהלך הרבעון הראשון כך שרמתו עדיין מיוספת ביחס לרמה שעל פי האומדנים השונים מהווה שיווי משקל התואם את הכוחות הבסיסיים. היצוא הישראלי צמח לאט יותר מהסחר העולמי בשנה האחרונה, ולשער החליפין הייתה ככל הנראה השפעה על כך. מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח, תמשיך לסייע בהשגת יעדי המדיניות בהקשר זה.
ציינתי בפתח דבריי שהמדיניות המוניטרית פועלת בסביבה מורכבת, ושוק הדיור לא הפך סביבה זו לפשוטה יותר בחודשים האחרונים. מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה, ונמשך הגידול ביתרת האשראי לדיור למרות עלייה בריבית המשכנתאות. ב-2015 נרשם היקף גבוה של התחלות בניה (אם כי עיקר הגידול לא היה באזורי הביקוש), והיצע הדירות למכירה גבוה. הממשלה עושה מאמצים רבים בתחום זה, וחשוב שתתמיד בהם, ובנק ישראל ממשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחות והסיכונים באשראי לדיור.
היום פרסמה חטיבת המחקר את התחזית העדכנית שלה, שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים. בעוד שבתחזית לצמיחת התוצר ב-2016 ו-2017 כמעט שלא חל שינוי, תוואי הריבית והאינפלציה המשתקפים בתחזית נמוכים יותר מבתחזית הקודמת, לאור עדכונים כלפי מטה של התחזיות לצמיחה העולמית, רמה מעט נמוכה יותר של מחירי הנפט (למרות העליה בשבועות האחרונים), וכאמור, תוואי ריבית נמוך יותר של הבנקים המרכזיים העיקריים. נכון לעכשיו, התחזית צופה שהאינפלציה, בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, תחזור לתוך תחום היעד לקראת אמצע 2017. אני שוב ממליצה להסתכל לא רק על התחזית עצמה, אלא גם על תרשימי המניפה שמוצגים במסמך שבו היא פורסמה – אלו מבטאים את חוסר הודאות שקיים לגבי כל תחזית עתידית.
אלו הן ההתפתחויות העיקריות שלאורן פעלה המדיניות המוניטרית במהלך הרבעון הראשון. סביבת האינפלציה הנמוכה בטווח הקצר, רמתו המיוספת של שער החליפין, המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים העיקריים, והקצב המתון יחסית של הפעילות, הביאו להחלטת הועדה להותיר את הריבית ברמתה המאוד נמוכה. מנגד, ההערכות על פיהן הרמה הנמוכה של האינפלציה והציפיות היא בעיקר תוצאה של הפחתות מחירים אדמיניסטרטיביות וירידת מחירי הנפט, הנתונים המעידים על עוצמת שוק העבודה, והסיכונים הנובעים מהמשך עליית מחירי הדירות והתרחבות האשראי לדיור, הביאו לכך שהועדה סברה שלא היה מקום לנקוט בהרחבה מוניטרית נוספת.
הועדה המוניטרית סבורה שההתפתחויות השונות שתוארו לעיל מצדיקות את המשך המדיניות המרחיבה, ואני חוזרת בפניכם גם היום על הערכת הועדה, כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה לאורך זמן רב. לרשות הועדה ממשיכים לעמוד כלי מדיניות שונים, אשר בנקים מרכזיים אחרים ראו לנכון להפעיל בשנים האחרונות. להערכתנו, הנסיבות השוררות במשק הישראלי, כפי שתוארו לעיל, לא מצדיקות, לעת עתה, הפעלת כלים מסוג זה. בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות במשק העולמי ובישראל, והוועדה המוניטרית תוכל להפעיל את כלי המדיניות העומדים לרשותה, בכל עת, במידה ויהיה בכך צורך.