לדו"ח המלא
לצפייה במסיבת העיתונאים
למצגת הנגידה· שוק העבודה חזק—המשק קרוב לתעסוקה מלאה והשכר הריאלי עלה, ובכך תמך בעליית הצריכה הפרטית.
· האינפלציה נותרה נמוכה למרות התרחבות הביקושים, והושפעה מהאינפלציה העולמית הנמוכה ומהייסוף, שהשתקפו בהוזלת המוצרים המיובאים, ומשינוי בדפוסי הצרכנות והמעבר לייבוא באמצעות האינטרנט שהובילו להגברת התחרות במוצרי צריכה ולהוזלת מחירם.
· למרות שהאינפלציה נותרה נמוכה מהיעד, הציפיות לאינפלציה בטווחים הארוכים מעוגנות בסביבות מרכז תחום היעד, כלומר, הפעילים בשווקים ממשיכים לתת אמון במשטר יעד האינפלציה.
· המדיניות המוניטרית נותרה מרחיבה ותמכה בצמיחה—הריבית נותרה ברמה של 0.1% ובנק ישראל המשיך לרכוש מט"ח כדי לצמצם את ייסוף היתר.
· גם המדיניות הפיסקלית המרחיבה תמכה בצמיחה - הגרעון התקציבי הסתכם בכ-2% מהתוצר, בדומה לרמתו בשנה הקודמת ונמוך מהתקרה. עם זאת, הגירעון מנוכה מחזור העסקים עלה.
· משקל החוב בתוצר המשיך לרדת והגיע לרמה של 62 אחוזים, בזכות הצמיחה ורמת הגירעון, וגם בזכות גורמים זמניים ובהם העלייה המהירה של מחירי התוצר לצד ירידת המחירים לצרכן, ועלייה חריגה בתקבולי מיסים על יבוא כלי רכב ועיסקאות נדל"ן.
· ההוצאה הממשלתית על השקעה בהון אנושי (הוצאה לתלמיד) ובהון פיסי, למרות עלייתן בשנתיים האחרונות, עדיין נמוכות בהשוואה בינלאומית, והרמה הנמוכה של המיומנויות הבסיסיות ושל התשתיות פוגעת הפוטנציאל הצמיחה של המשק.
· נדרשים צעדי מדיניות כלכלית שאת פירותיהם ניתן יהיה לקטוף רק בטווח הארוך: השקעה ניכרת ויעילה בשיפור החינוך והתשתיות תאפשר להעלות את הפיריון ואת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ובכך תתרום לעלייה ברמת החיים של כלל אזרחי ישראל. השקעה כזאת היא המפתח לצמיחה בת קיימא ומכלילה. מצבו הטוב של המשק הוא בדיוק שעת הכושר לאמץ מדיניות כזו.
בשנת 2016 המשק צמח בקצב נאה של 4 אחוזים—גבוה ממרבית המדינות המפותחות (גם בניכוי הרכישה החריגה של כלי רכב) (שקף 2). הצמיחה הובלה גם השנה על ידי הצריכה הפרטית, בעוד שצמיחת היצוא הייתה מתונה יחסית—בדומה לגידול הסחר העולמי, לאחר שבשנתיים הקודמות היצוא צמח פחות מקצב ההתרחבות של הסחר העולמי (שקף 3). חולשת היצוא, בפרט יצוא הסחורות שביצועיו היו נחותים משל הסחר העולמי בסחורות, משקפת את ההשפעה של הייסוף בשער החליפין: לפי האומדנים העדכניים המוצגים בדו"ח ב"י, התמסורת משער החליפין הריאלי ליצוא מצויה בטווח של .0.3-0.6, לאורך כשנתיים.
שוק העבודה המשיך גם השנה להפגין ביצועים טובים, והוא קרוב לתעסוקה מלאה, כפי שניכר משעור האבטלה הנמוך (3.7 אחוזים בקרב גילאי 25-64 ), המשך העלייה בשעורי התעסוקה לרמת שיא של 77 %—גבוהה גם היסטורית וגם בהשוואה בינלאומית, רמה גבוהה של משרות פנויית, ועליה בשכר הראלי—2.9 אחוזים בשנה האחרונה—המובלת על ידי המגזר העיסקי (שקף 4).
על רקע זה פעלה המדיניות המוניטרית להחזרת האינפלציה ליעד, ותמכה בתוצאות הטובות שראינו בתחום הפעילות הכלכלית ובתעסוקה. האינפלציה נותרה נמוכה מהיעד, גם לאחר עלייה מסוימת, אך חשוב לציין כי הציפיות לאינפלצייה בטווחים הארוכים (5-10 שנים) ממשיכות כל העת להיות מעוגנות בסביבות מרכז תחום היעד – הפעילים בשווקים ממשיכים לתת אמון במשטר יעד האינפלציה (שקף 6).
חשוב לבחון את הגורמים המשפיעים על האינפלציה: לנוכח הביצועים של המשק ושוק העבודה ברור כי האינפלציה הנמוכה אינה נובעת מביקושים מקומיים ממותנים. בשלוש השנים האחרונות פעלו שורה של גורמים לירידה באינפלציה, אשר חלקם מתקרבים למיצוי; בשנה האחרונה החלו לפעול גורמים בכיוון של עלייה באינפלציה, ואנחנו מעריכים שהמשך פעולתם צפוייה לתמוך בעלייה באינפלצייה אל תחום היעד.. (שקף 7)
האינפלציה הנמוכה ששררה בעולם עד לחודשים האחרונים, ובפרט במדינות הG-4 (ארה"ב, גוש היורו, יפן ובריטניה) פעלה למתן את האינפלציה בישראל (שקף 8). לצד זאת פעל גם הייסוף להוזלה ניכרת של המוצרים המיובאים, וגם של מוצרים המיוצרים בישראל אך מתחרים עם מוצרים מיבוא (שקף 9). כך, ירד מדד המחירים של המוצרים הסחירים בשנה האחרונה ב-1.7% אחרי ירידה של 3.3% בשנה שעברה. בחינה של מחירי היבוא לישראל בשקלים מצביעה על ירידה בשנתיים האחרונות, הן בגלל שהרכב היבוא שלנו כלל קבוצת סחורות שהוזלו, והן בגלל העובדה שחלק ניכר מהיבוא מקורו במדינות האירו, שכידוע נחלש משמעותית מול השקל (שקף 10). גורם נוסף הפועל בשנים האחרונות למיתון עליית המחירים הוא שינוי בדפוסי הצרכנות של ישראלים, המשתקף לדוגמא בהגברה הרכישות של צרכנים מחו"ל בעיקר באמצעות האינטרנט, שהתגברה עם הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי ב-2012 ושוב בסוף 2014. מעבר להשפעתו הישירה, היבוא האישי פועל להגברת התחרות בקרב היצרנים המקומיים והמשווקים של מוצרי צריכה רבים (שקף 11(. הוזלות מחירים ביוזמת הממשלה אמנם פחתו ב-2016, אבל עדיין תרמו לירידה שלכ-0.2% במדד 2016. (שקף 12)
למרות העובדה ששוק העבודה קרוב למצב של תעסוקה מלאה, בשנים האחרונות הירידה בציפיות לאינפלציה השתקפה בעלייה מתונה בלבד בשכר הנומינלי, שיחד עם הירידה במדד מחירים לצרכן תורגמה לעליית שכר ראלית בשיעור נאה. (שקף 13) זו השתקפה בעלייה ניכרת בכוח הקנייה של הצרכנים, ותמכה מצידה בהמשך הגידול בצריכה הפרטית. מבחינת ההשפעה על האינפלציה, העובדה שהמחירים ליצרן עלו, בעוד המחירים לצרכן ירדו, השתקפה בכך שעד לאחרונה עלות העבודה ליחידת תוצר לא עלתה, כך שלא נוצר לחץ לעליית מחירים מצד עלויות העבודה, ומצד שני עליית כוח הקנייה כתוצאה מהעליה בשכר הריאלי תמכה בצמיחת הצריכה הפרטית . (שקף 14)
המדיניות הפיסקאלית
בשנתיים האחרונות הגירעון בפועל עמד על כ-2% תוצר, נמוך בהרבה מתקרת הגירעון. (שקף 17) עם זאת, חשוב להסתכל על האומדן לגירעון מנוכה המחזור – אומדן שלוקח בחשבון את ההשפעה של מצבו של המשק במחזור העסקים על ההכנסות ממיסים ועל חלק ממרכיבי ההוצאה. בהסתכלות זו, הגירעון עלה ב-2016, כתוצאה מעלייה ראלית של 5.6 אחוזים בהוצאה תוך הפחתת שיעורי המס, והוא גבוה בהשוואה בינלאומית. כלומר, המדיניות התקציבית תמכה גם היא, לצד המדיניות המוניטרית, בהתרחבות של הפעילות הכלכלית. (שקף 18)
משקל החוב בתוצר המשיך לרדת גם ב-2016, בניגוד למגמה במרבית מדינות ה-OECD, ומגמה מבורכת זו פועלת להמשיך ולפנות מקורות בתקציב בשל הירידה בתשלומי הריבית על החוב. (שקף 19) בשנים האחרונות פעלו גורמים שונים לירידה במשקל החוב בתוצר: לצד ההשפעה של הצמיחה ורמתו המתונה של הגירעון, פעלו לירידת החוב גם פירעון המשכנתאות לזכאים לאורך זמן (מה שמפחית את החוב ברוטו, גם אם לא את החוב נטו), העלייה הגבוהה במחירי התוצר (שמגדילה את ההכנסות ממיסים) לצד אינפלציה נמוכה מאוד(ששוחקת את החוב הצמוד למדד) בשנתיים האחרונות, ותקבולים חריגים ממיסים על יבוא כלי רכב ונדל"ן בשנה האחרונה. שלושת הגורמים האחרונים הם מטבעם בעלי אופי זמני, ולכן ירידת משקל החוב בתוצר הנובעת מהם קרובה למיצוי. )שקף 20)
משקל ההוצאה הציבורית בתוצר ירד בהתמדה מתחילת העשור הקודם, בעיקר הודות לירידה במשקלן של הוצאות הביטחון וההוצאות על ריבית על החוב הציבורי. עם זאת, ירידת ההוצאות הללו לא הופנתה לעלייה בהוצאה האזרחית, שלאחר שירדה עד אמצע העשור הקודם, נותרה יציבה מאז על כ-30 אחוזי תוצר, נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית.(שקף 21) חלוקת המשאבים בין סעיפי התקציבים האזרחיים נותרה יציבה למדי בשני העשורים האחרונים, ואינה מצביעה על שינויים מהותיים בסדרי העדיפויות של הממשלות השונות. ההקצאה לחינוך ירדה מעט בעשור הקודם, ושבה ועלתה מעט בעשור האחרון. (שקף 22)
שני מרכיבים בתפקידי הממשלה שהם חשובים במיוחד לתמיכה בפוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק הם ההשקעות בתשתית פיסית ובהון אנושי. בחינת פעילות הממשלה בשני תחומים אלה מצביעים על תמונה מטרידה:
השקעת הממשלה בתשתיות (תחבורה יבשתית, נמלי ים ואויר, תקשורת, חשמל/אנרגיה, ומים עלתה בשיעור נאה החל מ-2007 אולם ירדה בחדות לאחר הגידול בגירעון ב-2012 שחייב את הממשלה להידוק משמעותי בהוצאות. הצורך להקטין את ההוצאות בטווח הקצר מביא בדרך כלל לקיצוץ בתכניות השקעה, למרות הנזק שקיצוץ כזה מביא לצמיחה העתידית. בשנה האחרונה חלה אמנם עלייה בהשקעה בתשתית אבל היא עדיין רחוקה מהרמה שטרם הקיצוץ. (שקף 23) מכול מקום ההשקעה בתשתיות נמוכה בישראל בהשוואה בינלאומית, וזאת למרות שכפי שהראנו בדוחות קודמים, רמת התשתיות בישראל נופלת במידה ניכרת מזו שבמרבית המדינות המפותחות. רמת התשתיות הנמוכה גם מקטינה את הכדאיות של השקעה פרטית, ובכך פוגעת בפוטנציאל הצמיחה של המשק. (שקף 24)
באשר להון האנושי, רמת ההוצאה לתלמיד ירדה בהתמדה ביחס להוצאה לתלמיד במדינות ה- OECD בכל רמות הלימוד עד לשנים האחרונות, והגיעה לשפל של כ-70%. ב-2009. מאז, חלה עלייה מסויימת, והשיעור עמד על כ-75% ב-2013. (שקף 26) אין לנו נתוני השוואה למדינות ה- OECDל-3 השנים האחרונות, ובישראל חלה בשנים אלו עלייה בהוצאה לתלמיד במרבית רמות החינוך. אולם, גם אם נניח הנחה קיצונית, על פיה במדינות ההשוואה רמת ההוצאה לתלמיד לא השתנתה כלל בשנים אלו, הגיעה ההוצאה לתלמיד בישראל ב2016 לכ-82 אחוזים מזו הממוצעת ב-OECD. על רקע זה, התוצאות הירודות של אוכלוסיית ישראל במבחני הPIAAC במיומנויות הבסיסיות—כמותיות, קריאה וכתיבה, ואלו של פתרון בעיות בסביבה דיגיטלית—אינן מפתיעות (וכך גם התוצאות במבחני פיזה, שהראיתי בהזדמנויות אחרות). (שקף 27) כמו כן, גם הפערים בהישגים, כפי שהם נמדדים במדד ג'יני של התוצאות הם כמעט הגבוהים ביותר ב-OECD. (שקף 28)
הקשר בין רמת השכר של עובדים במדינות שונות, ורמת המיומנויות הבסיסיות כפי שנמדדו במבחני ה-PIAAC תועד בדוח, ומציב את ישראל במקום לא מחמיא, עם ציון ממוצע נמוך, ושכר נמוך בהתאם (שקף 29). גם אי השיוויון בשכר גבוה אצלנו במיוחד, בדומה לאי השיוויון ברמת ההון האנושי –הן בכמות ההון האנושי, כפי שהיא נמדדת בשנות למוד, ועוד יותר מכך אי השיוויון באיכות ההון האנושי, כפי שהיא נמדדת בפערים במבחני המיומנויות הבסיסיות. (שקף 30)
הממצאים הללו ביחס להיקף ההוצאה האזרחית בישראל, ובפרט לגבי היקף ההשקעה שאינה מספקת בהון הפיזי וההון האנושי, משתקפים ברמה נמוכה של התשתיות ושל המיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה של המאה ה-21. השקעה בהיקף ניכר ובצורה יעילה בתחומים הללו מתחייבת כדי להעלות את הפיריון של כלל אזרחי ישראל והיא המפתח לעלייה בפוטנציאל הצמיחה של המשק וברמת החיים של כלל אזרחי ישראל, והמפתח לצמיחה בת קיימא ומכלילה. המצב המקרו כלכלי האיתן של המשק מהווה שעת כושר לאמץ מדיניות כזו.