תקציר

אנו בוחנים את השינויים שחלו באופן התקשור של המדיניות המוניטרית לציבור בשני העשורים האחרונים, מאז שהאינפלציה התכנסה לסביבת היעד שבין 1% ל-3%. התקשור השתנה לאורך התקופה תוך עליה ברמת השקיפות. במקביל חלה עליה באורך הטקסטים המפורסמים לציבור. בעבודה זו בחנו את שלושת המרכזיים שבהם : הודעות הריבית, סיכומי דיוני הריבית ונאומי הנגיד. מצאנו שמדיניות התקשור הושפעה מסביבת האינפלציה. הדבר בא לידי ביטוי במשקל של החלק שהוקדש לדיון בסוגיית האינפלציה בהודעות הריבית ובסיכומי דיוני הריבית. בחנו גם את מידת הבהירות של הטקסטים הללו, והממצאים מעידים על שיפור משמעותי שהחל סביב 2007, שנים אחדות לאחר התייצבות האינפלציה בסביבת היעד. כן בחנו את מידת ההתעניינות של אמצעי התקשורת באינפלציה. לשם כך ניתחנו כמיליון כתבות בעברית מאתרי החדשות הכלכליים שהתפרסמו בין השנים 2010 ו-2019. מתברר שהתקשורת הכלכלית מרחיבה את היקף הסיקור ככל שהסטייה של האינפלציה-בפועל ממרכז היעד גדולה יותר. כמו כן ניכר שהפתעות שליליות באינפלציה קיבלו בתקופת המדגם סיקור נרחב יותר מאשר הפתעות חיוביות. לא זיהינו השפעות הדדיות בין היקפי הסיקור לבין תקשור המדיניות המוניטרית בידי בנק ישראל.

 

למאמר המלא בנושא: השפעת סביבת האינפלציה על אופן התקשור של המדיניות המוניטרית בישראל כקובץ PDF​