מתווה למתן רישיון בנק לגופים חוץ בנקאיים

אחד מיעדי הפיקוח על הבנקים הוא הגברת התחרות במערכת הבנקאית, וזאת לצד שמירה על יציבותה והוגנותה כלפי הלקוחות. בהתאם, בשנים האחרונות, בנק ישראל הוביל והיה שותף בקידום רפורמות שונות להגברת התחרות במערכת הפיננסית. לאור השינויים שחלו במערכת הפיננסית בשנים האחרונות – טכנולוגיים, מבניים, רגולטוריים ושינויים בהעדפות הצרכנים, ובהמשך לניסיון הנצבר מהקמתם של שני בנקים חדשים, הוקם צוות בראשות המפקח על הבנקים, שבחן צעדים נוספים להסרת חסמים, שיאפשרו לגופים חוץ-בנקאיים לקבל רישיון בנק על מנת שיוכלו לגייס פיקדונות מהציבור ולהעמיד מתוכם אשראי. לגופים כאמור מודל עסקי מוכח בעולם הפיננסי ויכולת להרחיב אותו ולהציע לכלל לקוחותיהם שירותים ומוצרים פיננסיים נוספים תחת רישיון בנקאי, ובכלל זה, גיוס פיקדונות. לעניין זה, חשוב להבהיר שגיוס פיקדונות מהציבור והעמדת אשראי מתוכם ללא רישיון בנק וללא מסגרת פיקוחית מתאימה עלולים ליצור סיכונים משמעותיים למערכת הפיננסית ולסכן את כספי הציבור במיוחד בקרות אירוע משברי ומנוגדים לסטנדרטים הבין-לאומיים והפרקטיקות המקובלות בעולם.

עיקר החסמים שזיהה הצוות, והמנויים בדוח הביניים, נגעו ליכולת של הגופים החוץ-בנקאיים לבנות מודל עסקי ממוקד וגמיש תחת הרישיון הבנקאי, וזאת בעיקר בשל החובה הקיימת בחקיקה על גופים בנקאיים לתת שירותים פיננסיים רחבים; להגבלות הקיימות על העיסוקים המותרים לבנקים והשפעתן על היכולת של הגופים החוץ-בנקאיים להמשיך בפעילות פיננסית שהם מבצעים כיום; ולהגבלה הקיימת על חברות החזקה פיננסיות להחזיק בגוף מוסדי ובבנק במקביל.

במסגרת עבודת הצוות התקיימו שיחות עם נציגי משרדי ממשלה, עם רגולטורים פיננסיים ועם למעלה מ-20 גופים חברתיים ועסקיים, שהעבירו את התייחסותם בכתב והשמיעו אותה בימי השימועים שהתקיימו. טרם פרסום דוח הביניים התקיים "שולחן עגול" בראשות המפקח על הבנקים ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות התחרות, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ניירות ערך, במסגרתו הוצגו ונדונו עיקרי המלצות הצוות.

עיקרי המלצות דוח הביניים נוגעות בשלושה נדבכים הדורשים תיקוני חקיקה, תיקוני רגולציה וקביעת מדיניות פיקוחית כמפורט להלן. חלק מההמלצות, בעיקר אלו שלהן השלכות על המערכת הפיננסית בכללותה, מחייבות המשך דיון במסגרת ועדה בין-משרדית, שתכלול את הרגולטורים הפיננסיים ואת משרדי הממשלה הרלוונטיים.

1. החקיקה והרגולציה הבנקאית בישראל אינן מבחינות בין בנק קטן לבנק גדול. לכן, כדי לאפשר לבנק קטן להפעיל מודל עסקי גמיש, מוצע לפטור אותו מלהציע את מלוא השירותים שמחויבים כיום מכוח החוק, כגון: פתיחת חשבון עו"ש וניהולו, קבלת פיקדון בשקלים ובמט"ח ומכירת שיקים בנקאיים בשקלים ובמט"ח. ככל שבנק קטן יבחר לפתוח ולנהל חשבון עו"ש, מוצע כי הוא יהיה רשאי להציע שירותי עו"ש חלקיים. בנוסף, מוצע להתאים את הרגולציה הפיקוחית לגודל ולמורכבות הבנק תוך קביעת שתי דרגות פיקוח והדרגתיות במעבר בין הדרגות. בין היתר יינתנו התאמות בהיבטים של דרישות הון ומינוף, דרישות נזילות, ממשל תאגידי, הוראות הדיווח לציבור והוראות הדיווח לפיקוח.

2. מוצע להרחיב את רשימת העיסוקים המותרים של בנק קטן מעבר לרשימה הקיימת כיום לגבי בנקים, וכן לאפשר למפקח הוספת עיסוקים בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות והפיננסיות. מוצע גם ליישם המלצה זו כלפי בנקים שאינם קטנים במועד יישום מאוחר יותר. קביעת מועד יישום מאוחר יותר כאמור תעניק "הגנת ינוקא" לגופים החדשים שייכנסו למערכת הבנקאית.

3. חקיקת "ועדת בכר" אסרה על חברת החזקה פיננסית השולטת בגוף מוסדי לשלוט גם בבנק, ולכן  גוף חוץ-בנקאי שנשלט על ידי חברה כאמור אינו יכול לקבל כיום רישיון בנק, ותרומתו לתחרות במערכת הבנקאית מוגבלת. מוצע לאפשר לחברת החזקה פיננסית לשלוט גם בבנק קטן. הגבלת ההמלצה לשליטה על בנק קטן בלבד נותנת מענה לסוגיות הנובעות מהגברת הריכוזיות, הקישוריות ופוטנציאל ניגודי העניינים, נושאים שהיוו בזמנו בסיס להחלטות ועדת בכר. כצעד משלים יש לתת סמכות פיקוחית לרגולטורים הפיננסיים על חברות החזקה פיננסיות ששולטות בגופים המפוקחים כיום על ידם.