האשראי, הפיקדונות והפעילות הספקולטיבית במט"ח של תושבי ישראל
האשראי, הפיקדונות והפעילות הספקולטיבית במט"ח של תושבי ישראל
שרייבר בנצי18/09/2004
שיתוף:
האשראי, הפיקדונות והפעילות הספקולטיבית במט"ח של תושבי ישראל
בנצי שרייבר ואשר גרוסברג
תקציר
העבודה בוחנת את התפתחות האשראי והפיקדונות במט"ח ובשקלים של תושבי ישראל ואת הגורמים שהשפיעו עליהם בתקופה 3/1995 עד 12/2003, על רקע הטענות לפעילות ספקולטיבית שניצלה את פערי התשואות ליצירת רווחי ארביטרז'. העבודה מציגה מדד לבדיקת היקף הפעילות הספקולטיבית במט"ח מסך כל הפעילות באשראי ובפיקדונות במגזרי ההצמדה השונים. המדד אמור להבחין בין פעילות ספקולטיבית במט"ח - נטילת הלוואות במט"ח והפקדתם בפיקדונות שקליים תוך ניצול פערי התשואות - לבין פעילות אחרת שאינה ספקולטיבית
נמצאה עדות מובהקת לפעילות ספקולטיבית רק בתקופת ההתערבות של בנק ישראל במסחר: 3/1995 עד 7/1997, כאשר הגורם שהשפיע באופן מובהק על מדד הפעילות הספקולטיבית עד סוף 1999 היה פער התשואות כשהוא מותאם לסיכון שער החליפין.
עוד התברר בעבודה כי השינויים שחלו במשקל האשראי במט"ח בתקופת המדגם נבעו מגידול הפעילות במגזר השקלי שאינו צמוד. בתקופה זו נרשמה ירידה מהותית בציפיות האינפלציוניות ובסביבת האינפלציה מחד גיסא, וגידול בסיכון שער החליפין מאידך גיסא. כמו כן התברר כי ההשפעה הדומיננטית יותר על ההתפתחויות הייתה של השינויים שחלו בציפיות לאינפלציה.
