בעבודה זו מוצג כלל אופטימלי לריבית המוניטרית, הנגזר ממודל ניאו-קיינסיאני למשק הישראלי במסגרת ציפיות רציונליות. תוואי הריבית המתקבל מחושב במסגרת של discretion - שיקול דעת, דהיינו בהנחה שהציפיות של השחקנים במשק אקסוגניות לבנק המרכזי. השוואה של הכלל האופטימלי לכלל טיילור מורחב צופה לעתיד במסגרת המודל המוצע, מראה כי לכלל טיילור המורחב ולכלל האופטימלי תגובות דומות על זעזוע באינפלציה ועל זעזוע בשער החליפין הנומינלי, אולם תגובת הכלל האופטימלי על זעזוע בפער התוצר מתונה מזו הנגזרת מהכלל. הכלל האופטימלי המוצג יכול לשמש אחד האינדיקטורים בגיבוש ההחלטה על הריבית ובאפיון העדפותיה של הרשות המוניטרית.
