תקציר:
על מנת להסביר את ההתנהגות האמפירית של שערי חליפין נדרש לסטות מכלל שוויון הריביות (Uncovered Interest rate Parity – UIP); זהו גם תנאי הכרחי לכל ניתוח תיאורטי של התערבות מעוקרת בשוק מט"ח. Gabaix and Maggiori (2015) מתווים יסודות מיקרו למנגנון אשר עוזר להבין חלק מתופעות שע"ח שהיו בלתי מוסברות מזה זמן רב בספרות. במרכז המודל שלהם עומדים מתווכים פיננסיים המוכנים לספוג עודפי חסכון מקומיים תמורת פרמיה, ובכך מאפשרים סטייה מה-UIP. בעבודה חשובה אחרת, Fanelli and Straub (2019) מנסחים עקרונות מנחים למדיניות התערבות בשוק מט"ח. במודל שלהם מגבלות רגולטוריות לחשיפה כנגד נכסים זרים במשולב עם עלות כניסה לשוק ההון מביאים לסטייה מה-UIP. מאמר זה מדגים כי, בקירוב מסדר ראשון, מודל אד-הוק של עלות התאמה פשוטה לתיק הנכסים, כמוצג ב-Schmitt-Grohe and Uribe (2003), מביא לסטיות זהות מה-UIP כמו המודלים מבוססי יסודות המיקרו המוזכרים לעיל. לכן, ככל שהניתוח הכלכלי מתמקד בדינמיקה מסדר ראשון ומומנטים מסדר שני, אין כל יתרון באימוץ יסודות המיקרו של המודלים הללו – המודל הפשוט טוב כמותם.
למאמר המלא בנושא: שקילות מודלים לסטייה מה-UIP (באנגלית) כקובץ PDF