תקציר:
עבודה זו מציעה מתודולוגיה לפירוק השינויים בשער השקל\דולר לרכיב גלובלי-אקסוגני למשק ולרכיב מקומי-שאריתי. פירוק זה הוא בעל חשיבות רבה למנהלי המדיניות המוניטארית, מנהלי מדיניות שער חליפין, ולאחראים על היציבות הפיננסית; זאת לאור ההתייחסות השונה בתגובת המדיניות להתפתחויות ושוקים שמקורם בכלכלה הגלובלית לעומת אירועים שאינם גלובליים.מתודולוגית הפירוק, שמתאימה לשערי חליפין של משקים קטנים ופתוחים לעומת הדולר, מיושמת בעבודה על התוחלת והשונות של השינויים הרבעוניים בשער השקל\דולר, על שקילות פער הריביות (UIP), על שקילות כח הקניה (PPP), ועל מודל תגובת היתר של Dornbusch (1976) המניח מחירים קשיחים (sticky prices). לשקילויות ה-UIP, ה-PPP ולמודל תגובת היתר נוסף הרכיב הגלובלי שחושב על פי המתודולוגיה המוצעת, ומובהקותו, כמו גם מובהקות השקילויות ומודל תגובת היתר, נבדקו בעזרת פרוצדורות סטטיסטיות שונות (OLS, GARCH(1,1)-M ומשוואות קו-אינטגרציה) - פעם לפני הוספת הרכיב הגלובלי ופעם לאחר ההוספה.הממצאים מלמדים כי בתקופה הנסקרת, I/1993-II/2009, הרכיב הגלובלי נמצא חיובי ומובהק והוא תרם בין 0.2 ל-0.3 לשינויים בשער החליפין שקל\דולר בכל היישומים והפרוצדורות שנבדקו. ממצאים מובהקים ועקביים אלו מצביעים על חשיבות הכללתו של הרכיב הגלובלי בשקילויות ובמודלים נפוצים במטבע חוץ אשר כוללים בדרך כלל יחסים בילטראליים בין הדולר למטבע מקומי של משק קטן ופתוח ועל כן אינם משקפים התפתחויות של הדולר האמריקאי מול מטבעות של משקים גלובליים.
למחקר המלא בנושא: שער החליפין שקל\דולר: פירוק לרכיב גלובלי ולרכיב מקומי כקובץ PDF