תקציר:
אנחנו בוחנים כיצד העצמאות של יחידות ניהול חוב ציבורי במדינות מפותחות משפיעה על האמינות שלהן בעיני המלווים, בהינתן המידע הפרטי העודף של יחידת ניהול החוב. בעקבות מידע מסוג זה, יחידת ניהול החוב יכולה לשנות את הטווח לפדיון של החוב המונפק באופן אופורטוניסטי כדי למקסם רווח קצר טווח על חשבון המלווים או לחילופין להימנע ממקסום רווח טווח קצר ולהתחשב באינטרס של המלווים וזאת במטרה לאותת על אמינותה וכך להרוויח בטווח הארוך. אנחנו אומדים רגרסיות עם השפעות קבועות על מאגר מידע ייחודי המבוסס על יותר מ-27,500 הנפקות של חוב ציבורי מ-31 מדינות, מרביתן חברות ב-OECD, בשנים 2004—2012 ואוסף ייחודי של מסמכים משפטיים המגדירים את הסמכויות של יחידות ניהול החוב הציבורי במדינות אלה. אנחנו מוצאים כי עצמאות יחידת ניהול חוב ציבורי מקטינה את הצורך שלה לאותת למלווים על אמינותה ובעקבות זאת מפחיתה את העלות של הנפקת חוב. תוצאות אלו מרמזות שיחידות ניהול חוב ציבורי עצמאיות נהנות מיותר אמינות מצד המלווים ולכן יש להן פחות צורך לאותת (ע"י הפסד בטווח הקצר) כדי לבנות אמינות.
למאמר המלא בנושא: עצמאות מנהלי חוב ציבורי והטווח לפדיון המקורי של חוב ציבורי - כקובץ PDF