תקציר:
עבודה זו מתמקדת בתקופת המעבר של שוק העבודה למצב עמיד חדש בעקבות הפחתה של תמריצים שליליים להשתתפות. כיוון שתהליך החיפוש וההתאמה בין עובדים למשרות דורש זמן, הפחתת תמריצים שליליים להשתתפות עלולה להביא לעלייה זמנית באבטלה, עד שיושלם הזיווג בין משתתפים שיתווספו לשוק העבודה לבין משרות חדשות. מסגרת הניתוח הפורמלית היא מודל של חיפוש והתאמה בשוק העבודה, עם החלטת השתתפות אנדוגנית ועם דמי אבטלה שאינם מותנים במאמץ המושקע בחיפוש העבודה (דהיינו, אילו שאינם משתתפים נהנים אף הם מזכאות לדמי אבטלה). אנחנו משתמשים במודל כדי לנתח את תגובת שוק העבודה, ואת ההשלכות שלה על רווחת משקי הבית, בעקבות הפחתה ברמה של דמי האבטלה. אף על פי שהרווחה החברתית אכן יכולה לגדול בשווי המשקל החדש, אנו מראים שתקופת המעבר מתאפיינת באובדן זמני של רווחה חברתית. אנחנו משווים בין שתי גישות אלטרנטיביות: הפחתה הדרגתית לעומת הפחתה מיידית. אנחנו מוצאים שתקופת המעבר המאפיינת הפחתה הדרגתית מביאה לאובדן רווחה קטן יותר.
למאמר המלא בנושא: בשוק עבודה המתאפיין באבטלה חיכוכית המלא (באנגלית) כקובץ PDF