תקציר:
מאמר זה בוחן את הליכי המינוי והתגמול של מנהלים בכירים בחברות ובתאגידים ממשלתיים בשנים 1994 עד 2004. נמצא כי המנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים הרוויחו בשנת 2004 פי 5 מהשכר הממוצע בסקטור הציבורי בשנה זו, וכחמישית משכר המנכ"לים של חברות ציבוריות בסקטור העסקי. כ-20 אחוזים מהמנהלים התחלפו בממוצע בכל אחת מהשנים, כאשר בשנת בחירות ירד שיעור המינויים, ובשנה העוקבת הוא עלה, דבר שהעניק "כלי שימושי" לשלטון החדש. הוותק הממוצע של מנהל בחברות ובתאגידים הממשלתיים היה נמוך מזה שאפיין את המנהל בחברות הציבוריות שבסקטור העסקי, והוא ירד ככל שעלה דירוג החברה ומורכבותה.
במאמר נמצא גם כי רוב המנהלים שהתמנו לתפקיד בכיר בחברות ובתאגידים הממשלתיים הגיעו לתפקידם מתוך הסקטור הציבורי עצמו. עובדים אלו נשארו בתפקידם תקופה קצרה יחסית למנהלים שהגיעו מהסקטור העסקי והם הועסקו בחברות בדירוג גבוה יחסית. כן נמצא כי השכר של המנהלים הבכירים בחברות ובתאגידים הממשלתיים נשחק משמעותית לעומת השכר של המנהלים בסקטור העסקי, וזאת, במקביל לירידה מתמשכת בשיעור המנהלים שהגיעו לתפקידם מהסקטור העסקי.
הממצאים מרמזים כי אטרקטיביות התגמול לא מספיקה כדי לשמור על העובדים הטובים בסקטור הממשלתי לאורך זמן, או לחילופין כדי למשוך עובדים בכירים בעלי יכולות גבוהות מהסקטור העסקי. כמו כן מרמזים הנתונים כי יש השפעה רבה לכוחות הפוליטיים בהליכי המינוי והתגמול בגופים אלו העלולה לפגוע ביעילות הניהול.
למחקר המלא בנושא: מנהלים בכירים בחברות ובתאגידים ממשלתיים כקובץ PDF