תקציר
מאמר זה בודק את תגובת המדיניות הפיסקאלית למחזורי העסקים בישראל. נמצא כי גירעון הממשלה הרחבה פועל באופן אנטי-מחזורי בעוצמה מתונה, ובעיקר בתקופות שפל. ההוצאה הציבורית, ובמיוחד ההשקעה, פועלים באופן פרו-מחזורי. יחד עם זאת, נמצא כי הן גירעון הממשלה הרחבה והן ההוצאה הציבורית הגבירו את פעילותם האנטי-מחזורית לאחר תכנית הייצוב של 1985, תקופה המאופיינת בשיפור ניכר במשמעת הפיסקאלית. תוצאה זו מעידה על כך שהמשק הישראלי נמצא בתהליך מעבר ממדיניות פיסקאלית פרו-מחזורית, כפי שנהוג במדינות הלא מפותחות, למדיניות אנטי-מחזורית, המאפיינת את המדינות המפותחות.