תקציר:
מחקר זה בוחן כיצד גישה למידע על לווים משפיעה על תמחור אשראי ועל הערכת סיכון. המחקר מתמקד בשוק הלוואות הרכב בישראל, שבו פועלים בעיקר נותני אשראי חוץ־בנקאי, ונסמך על ניסוי טבעי: הקמתו של מאגר נתוני האשראי בישראל בשנת 2019, שסיפק לגופים אלה מידע מקיף על לווים ברמת הפרט. תוך שימוש בהבדלים בין נותני האשראי החוץ־בנקאי במידת השימוש בנתוני המאגר, מיושמת מתודולוגיית הפרש־ההפרשים (Difference-in-Differences). נמצא כי אימוץ המאגר הוביל לירידה ממוצעת של כ־0.3 נקודות אחוז במרווחי הריבית, שהעמיקה ללמעלה מנקודת אחוז לאורך זמן. ירידה זו לוותה בהיחלשות הקשר בין המחיר לבין שיעור המינוף של ההלוואה בקרב הלוואות במינוף גבוה, עדות למעבר מתמחור המבוסס על המינוף כמדד לסיכון, לתמחור מדויק יותר על בסיס מאפייני הסיכון של הלווה. במקביל, נרשמה ירידה יחסית בשיעורי הפיגור בתשלומים ביחס לאלה של הבנקים. הממצאים מספקים עדות סיבתית להשפעת מידע בשווקים המאופיינים בחיכוכי מידע משמעותיים, ותורמים להבנת תפקידם של מאגרי אשראי בעיצוב תחרות, תמחור וייעול הקצאת אשראי.
מילות מפתח: מאגר נתוני האשראי, אשראי חוץ-בנקאי, הלוואות רכב, הערכת סיכון, א-סימטריה במידע, בחירה שלילית, דירוג אשראי, תמחור מבוסס סיכון, הקצאת אשראי, תחרות בשוק האשראי.