תקציר
מאמר זה בוחן את הקשר הסיבתי בין שינויים בדמי הניהול בקרנות נאמנות לבין תזרימי הכספים שלהן, תוך שימוש במאגר נתונים שמקיף את כל תזרימי הכספים היומיים הנכנסים והיוצאים בקרנות הנאמנות. הניתוח שלנו מספק ראיות לתגובות המשקיעים לשינויים בדמי הניהול: העלאה בדמי הניהול מובילה לירידה בתזרימי הנטו של הקרן והפחתתם מובילה לעלייה בתזרימים אלה. אנו מתמודדים עם בעיות אנדוגניות באמצעים שונים, כולל הבחנה בין שינויים צפויים ובלתי צפויים בדמי הניהול, שימוש במשתני עזר וניצול של שתי רפורמות מסדירות, שהשפיעו על דמי הניהול לפי סוג הקרן או המבנה של דמי הניהול. באמצעות הבחנה בין תזרימי כספים נכנסים ויוצאים, מצאנו כי השקעות חדשות רגישות יותר לשינויים בדמי הניהול מאשר השקעות קיימות. השימוש במאגר נתונים שמקיף את כל האחזקות בקרנות נאמנות הראה כי השקעות חדשות מצד משקיעים קיימים הן הגורם שמניע את הרגישות הזו. ממצאינו מאתגרים את התפיסה המקובלת שמשקיעים קמעונים אינם מגיבים או שאינם מייחסים חשיבות יתירה לעלויות הניהול של השקעותיהם, אך מצאנו עם זאת שמשקיעים בקרנות נאמנות עם דמי ניהול גבוהים, רגישים הרבה פחות להעלאות נוספות בדמי הניהול.
סיווג על פי כתב העת לספרות כלכלית (JEL): G18, G28, G23, G41.
מילות מפתח : קרנות נאמנות, שינויים בדמי ניהול, משקיעים קמעונים.