תקציר
הקשר בין תגמול מנהלים לביצועי החברה הוא אנדוגני. מחקר זה עושה שימוש בחוק ייחודי בישראל, המטיל מגבלה על תגמול המנהלים בחברות פיננסיות, כשוק אקסוגני לבחינת השפעותיו על מבנה התגמול, תחלופת מנהלים, ביצועי החברה, נטילת סיכונים ופערי השכר בין המנהלים הבכירים. מכיוון שההגבלה הוטלה רק על חלק מהחברות הפיננסיות ולא על כולן, נעשה שימוש בשיטת הפרש-הפרשים להשגת מטרות המחקר. הממצאים מצביעים על כך שהפחתה משמעותית בשכר המנהלים בעקבות חקיקת החוק לא הביאה לירידה בביצועי החברה או בנטילת הסיכונים. היא כן הובילה לעלייה בתחלופת המנהלים, להפחתה ברכיב המשתנה בתגמול ולצמצום פערי השכר בין המנהלים הבכירים.
מילות מפתח: תגמול מנהלים, מוסדות פיננסים, רגולציה