תקציר:
מאז המשבר הפיננסי העולמי, התפתח דיון סוער בנוגע לכלל המדיניות המוניטרית בו נוקט, וצריך לנקוט, בנק מרכזי של כלכלה קטנה ופתוחה. מחקר זה תורם לדיון המוזכר על ידי זיהוי כלל המדיניות המוניטרית המתאים ביותר לנתונים ההיסטוריים וממזער את פונקציות ההפסד של הבנק המרכזי. לשם כך, אנו אומדים מודל בקנה מידה בינוני המבוסס יסודות מיקרו למשק קטן ופתוח תחת כללי מדיניות מוניטרית שונים, תוך שימוש בנתוני המשק הישראלי בין השנים 1994 ל-2019. תוצאותינו מראות שתחת ההנחה של יעדי אינפלציה המודל מתאים טוב יותר לנתונים ההיסטוריים בהשוואה ליעד תוצר נומינלי. בהינתן מטרות הבנק המרכזי, אי-הוודאות לגבי זעזועים והמידע המוגבל שבפניו, ייתכן שכללי יעד תוצר נומינלי היו רצויים יותר במהלך שלושת העשורים האחרונים לעומת כללי יעד אינפלציה.