תקציר:
מחקר זה מוצא כי קיים קשר ארוך טווח בין התפתחות המשכורות במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. משנת 1999, לאחר שפער השכר בין שני המגזרים נסגר, גם הקשרים קצרי הטווח התחזקו מאוד, המשכורות בשני המגזרים נעו יחד, והשכר באחד מהם השפיע על השכר באחר. בשנות ה-90 השכר במגזר הציבורי הוביל את התפתחות השכר במגזר הפרטי. בעוד שזחילת השכר במגזר הציבורי הינה בעלת שונות קטנה על פני השנים והיא אינה מושפעת ממחזורי עסקים; מרבית הסכמי השכר המשמעותיים במגזר הציבורי עוקבים אחרי מגמת השכר במגזר הפרטי, הם פרו-מחזוריים, ולמעט שני ההסכמים באמצע שנות ה-90, הם מרחיבים כשהגירעון הפיסקלי נמוך ומהדקים כשהוא גבוה. הסכמי השכר עצמם אחראים לכשליש מסך הגידול הריאלי בשכרם של העובדים במגזר הציבורי, ויש מתאם מושלם כמעט ביניהם לבין השינוי הכולל בשכר העובדים במגזר הציבורי. למעשה, הסכמי השכר שנחתמו במגזר הציבורי מאז 1999 הם אלו שאחראים למתאם הגבוה בין השכר במגזר הציבורי לשכר במגזר הפרטי. מאז שנות התשעים השכר הממוצע במגזר הציבורי, בתאמה לתכונות העובדים, עלה פחות מהשכר הממוצע במגזר הפרטי, ועליית השכר של העובדים המתמידים בשני המגזרים דומה.