החוזים האישיים לעובדים במקצועות אקדמיים במינהל הציבורי יוצרים מתכונת העסקה גמישה, יחסית להסכם קיבוצי, בתמורה לשכר גבוה מזה המשולם על פי הסכם קיבוצי. לכלי זה, בין אם ככלי המשמש לשימור עובדים מצטיינים ובין אם ככלי המאפשר גמישות ניהולית גדולה יותר, עשויה להיות השפעה על משך השירות של העובדים במתכונת העסקה זו. בעבודה זו נבחנת ההשפעה של החוזים האישיים על משך השירות, וכן נבחנות המשמעויות הכמותיות של החוזים האישיים מבחינת גובה השכר. המסקנה המרכזית היא שההסתברות-לעזיבה של עובדים שעברו לחוזה אישי הייתה גבוהה יותר, אך נראה כי תוצאה זו איננה אחידה: בשנתיים הראשונות לאחר המעבר ההסתברות נמוכה יותר, אולם בשנים הבאות ההשפעה מתהפכת - עובדים שעברו לחוזה אישי נוטים לעזוב יותר מאלה שלא עברו.
למחקר המלא בנושא: השפעת החוזים האישיים במינהל הציבורי בישראל על משך השירות כקובץ PDF