תקציר:
מאמר זה מציע ערוץ חדש שדרכו מדיניות הקלה כמותית של בנקים מרכזים יכולה להעצים את האפקט של זעזועי ביקוש. על ידי הגדלה משמעותית של הרזרבות המוחזקות על ידי תאגידים בנקאיים, הקלה כמותית מפחיתה את סיכון הנזילות במערכת הבנקאית מה שמגדיל מאוד את היכולת של המערכת הבנקאית להרחיב את כמות האשראי כאשר יש עלייה בביקוש. המשמעות של מנגנון זה היא שבסביבה של עודפי רזרבות ההשפעה של זעזועי ביקוש על כמות האשראי תהיה חזקה יותר לעומת מצב של מחסור ברזרבות כפי שהיה לפני ההקלה הכמותית. המאמר מספק ניתוח אמפירי אשר תומך במנגנון זה דרך בחינה של השפעת מדיניות ההקלה הכמותית והמענקים הישירים שניתנו בארה"ב בתקופת משבר הקורונה. הניתוח מעלה כי הקשר בין ההקלה הכמותית והרחבת האשראי קשור באופן מובהק להיקף המענקים הישירים כאשר בנקים שהיו חשופים יותר להקלה הכמותית הגדילו יותר את היצע האשראי באזורים שבהם התקבלו יותר מענקים ישירים. לעומת זאת, בנקים עם חשיפה גבוהה להשפעת ההקלה הכמותית שפעלו בעיקר באזורים שבהם המענקים היו נמוכים באופן יחסי חווה בעיקר גידול ברזרבות. בנוסף, הנייר מוצא כי ברמת המדינה, אזורים שבהם המערכת הבנקאית הייתה חשופה יותר להשפעת ההקלה הכמותית וקיבלו יותר מענקים ישירים באופן יחסי גם חוו עלייה משמעותית יותר בביצועי המשכנתאות ובמחירי הדירות. התוצאות מרמזות כי להקלה כמותית הייתה השפעה משמעותית על האפקטיביות של המענקים הישירים ופעולות ההרחבה הפיסקליות שנעשו בתקופת משבר הקורונה.
למאמר המלא בנושא: הקלה כמותיות, אשראי בנקאי והשפעת זעזועי ביקוש (באנגלית) כקובץ PDF