תקציר:
בנק ישראל פועל להשגת יעדים מקרו-כלכליים באמצעות מדיניות מוניטרית של קביעת ריביות של ההלוואות שהוא מעמיד לבנקים המסחריים. הפעילות מושתתת על ההנחה שהמדיניות משפיעה בסופו של דבר על ביקושים וזאת דרך מנגנון תמסורת דרכו היא משליכה תחילה על מכלול הריביות במשק. עבודה זו מתייחסת לשלב הראשון של מנגנון התמסורת, כלומר אל השפעתם של השינויים במדיניות המוניטרית על מערך הריביות בשוק ההון.