תקציר
מאז שפרץ המשבר הפיננסי העולמי (2008) התחזק בעולם המתאם בין מחירי הנפט הגולמי לבין הציפיות לאינפלציה לטווח הבינוני. אנו רואים במרכיב העיקרי הראשון (First Principal Component) של מחירי הסחורות אומדן לביקוש העולמי המצרפי, ומפרקים בעזרתו את מחירי הנפט לגורם של הביקוש העולמי ולגורמים ייחודיים לנפט, לרבות גורמים שקשורים בהיצע הנפט ובמזג האוויר.
בעזרת הפירוק אנו מראים כי מאז שפרץ המשבר הציפיות לאינפלציה לחמש שנים מגיבות בעוצמה לביקוש העולמי המצרפי הגלום במחירי הנפט. ייתכן כי הדבר נובע מכך שבשנים האחרונות קובעי המדיניות המוניטרית שמים דגש רב יותר על מדיניות מקרו-יציבותית. ייתכן גם שהשוק סבור כי מדיניות יעד האינפלציה פחות אגרסיבית כאשר האינפלציה סוטה מהיעד כלפי מטה, או כי היא פחות אפקטיבית בקרבת מחסום הריבית האפקטיבי.