תקציר:
מטרת מאמר זה היא לאמוד את הקשר בין הוצאות המגזר הציבורי לתפוקתו. הספרות בתחום זה מועטה יחסית עקב הקושי לכמת את תפוקת המגזר הציבורי. במחקר זה אנו בונים מדד לביצועי המגזר הציבורי, המתבסס על מבנה שהציגו (2005) Afonso et al. עבור פאנל של מדינות ה-OECD לשנים 2000–2010. בניית המדד מאפשרת לאמוד את ההשפעה של ההוצאה הציבורית – נוסף על השפעתם של משתנים אחרים, כגון החוב הציבורי והמבנה הדמוגרפי – על ביצועי המגזר הציבורי. אנו מוצאים כי הוצאות המגזר הציבורי מאופיינות בתפוקה שולית פוחתת. המגזר הציבורי משיג ביצועים מקסימליים כאשר הוצאות הממשלה הרחבה נעות בין 52% ל-60% מהתמ"ג, בהתאם למשתני הבקרה. יש להבהיר כי טווח זה מהווה אומדן לחסם העליון בלבד של גודל הממשלה האופטימלי; הגדלת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר, מעבר לטווח זה, מובילה לפגיעה בביצועי המגזר הציבורי.