תקציר:
האצתה הניכרת של האינפלציה בשנים האחרונות עוררה עניין רב בחקר המנגנונים המוניטריים במשק הישראלי. כמעט בכל דיון כלכלי על הסיבות להאצת האינפלציה בישראל נזכרת התנהגותו של שוק הכסף ובייחוד שתי התפתחויות מוניטריות בשוק זה: (א) ההתרחבות המשמעותית של הנזילות שבידי הציבור, אחרי הרפורמה של 1977. (ב) "תחלופת כסף", שהתבטאה אחרי הרפורמה בירידת הביקוש לכסף מקומי ועליית הביקוש לחשבונות פת''ם ולתחליפי כסף אחרים תופעות שמקובל לראותן כגורמים חשובים להאצת האינפלציה בשנים האחרונות. (ראה, למשל, פישר, 1981 , ומיכאלי, 1981) כדי לנתח את השפעותיהן של שתי התופעות הללו על התהליך האינפלציוני, יש להכיר את התכונות האמפיריות של הביקוש לכסף, שכן לפי התיאוריה המקרו-כלכלית, תגובתה של המערכת לתופעות כאלה תלויה, בין היתר, בפרמטרים המתארים את הביקוש לכסף. בהקשר זה יש עניין רב שאלות כגון יציבות הביקוש לכסף על פני זמן, מידת התחלופה שבין כסף לנכסים אחרים ומהירות ההתאמה של שוק הכסף לזעזועים.