תקציר:
שער החליפין האפקטיבי הוא מדד שמבטא את המחיר היחסי של השקל מול סל של מטבעות כאשר המשקל של כל מטבע מבטא את חשיבותו בסחר החוץ של המשק. המשק מקיים קשרים כלכליים עם משקים רבים, וכתוצאה, מספר רב של שערי חליפין משפיעים על התחרותיות והמחירים בו. מדד שער החליפין האפקטיבי מסייע במעקב אחר רמת התחרותיות של המשק מול חו"ל והתפקוד של שוק מטבע חוץ, במדידת ה"לחץ" על המחירים המקומיים כתוצאה משינוי שערי החליפין, ומהווה תשומה חשובה בהחלטות המדיניות של בנק ישראל.
מסמך זה בוחן מחדש את המשקולות של המטבעות בחישוב מדד שער החליפין האפקטיבי. בנק ישראל מחשב ומפרסם מדד לשער החליפין האפקטיבי בתדירות יומית. המדד המקורי עודכן בתחילת 2009, תוך שימוש בנתוני 2007-6. מאז, חלה הסטת סחר המתבטאת בעלייה במשקל הסחר בסחורות עם המדינות המתפתחות, וסין הפכה למקור יבוא הסחורות העיקרי של ישראל (ללא יהלומים). העדכון כאן מבוסס על נתוני הסחר בסחורות לשנת 2013 ונתוני הסחר בשירותים לשנת 2012.
המשקולות המעודכנים מבוססים גם על נתוני היצוא והיבוא של השירותים העסקיים. משקלם של שירותים אלו, שבעבר נחשבו כ"בלתי סחירים" בהגדרה, בסחר החוץ גדל בהתמדה והם מהווים היום כרבע מסך היצוא. הרחבת הכיסוי של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכוללים עתה גם את ההתפלגות הגאוגרפית של הסחר בשירותים (מקור ויעד), מאפשרת לראשונה שימוש בהם לצורך חישוב המשקולות במדד. מהנתונים עולה כי ארה"ב היא המקור והיעד של כמחצית מהסחר בשירותים עסקיים.
הסל המעודכן כולל מספר מדינות מצומצם יותר. בסל החדש נכללות 33 מדינות ו-26 מטבעות, לעומת 38 מדינות ו- 28 מטבעות בסל כיום. סחר החוץ הפך לריכוזי יותר: 9 מדינות שמשקלן בסחר הסחורות עם ישראל ירד מתחת 0.5 אחוז הוצאו מהסל. וארבע מדינות חדשות נוספו לסל. משקלו של הדולר האמריקאי בסל החדש גבוה יותר, ומשקלו של האירו נמוך יותר מזה בסל הנוכחי. כמו כן עלה משקלה של סין. התחזקות הדולר בשנה האחרונה ביחס לאירו מביאה לכך שהמדד החדש מצביע על סביבת שער חליפין מפוחתת מעט יחסית לזו הנגזרת מהמדד הקיים, אך עם זאת, התמונה לפיה המדד נמצא ברמה המיוספת ביותר זמן רב נותרה בעינה.