תקציר:
במחקר זה נמצא כי קיים קשר ארוך טווח בין התפתחות המשכורות במגזר הציבורי לבין התפתחותן במגזר העסקי בישראל. החל בשנת 1999, לאחר שפער השכר בין שני המגזרים נסגר, ועם הירידה ההדרגתית בקצב האינפלציה – הקשרים קצרי הטווח התחזקו מאוד, המשׂכורות בשני המגזרים נעו יחד והשכר במגזר האחד השׁפיע על השכר באחר. זאת בניגוד לשנות ה-90 שבהן השׂכר במגזר הציבורי הוביל את התפתחות השׂכר במגזר העסקי, כאשר הסכמי תוספת היוקר במשק היו עדיין נפוצים. מבחנים סטטיסטיים שונים שערכנו תומכים במסקנות אלו. כמו כן, מצאנו כי זחילת השכר במגזר הציבורי – קידום עובדים מתמידים ועליית השכר עם הותק - היא בעלת שוֹנוּת קטנה על פני השנים, ואינה מושפעת ממחזורי עסקים. לעומתה, מרבית הסכמי השכר המשמעותיים במגזר הציבורי עוקבים אחרי מגמת השׂכר במגזר העסקי, הם פרו-מחזוריים, ולמעט שני ההסכמים באמצע שנות ה-90, הם מרחיבים כשהגירעון הפיסקלי נמוך ומהדקים כשהוא גבוה. הסכמי השכר עצמם אחראים לכשליש מסך הגידול הריאלי בשכרם של העובדים במגזר הציבורי, ויש מתאם מושלם כמעט ביניהם לבין השינוי הכולל בשכר העובדים במגזר הציבורי. למעשה, הסכמי השכר שנחתמו במגזר הציבורי מאז 1999 הם אלו שאחראים למתאם הגבוה בין השכר במגזר הציבורי לבין השכר במגזר העסקי. מאז שנות התשעים, השכר הממוצע במגזר הציבורי, בהתאמה לתכונות העובדים, עלה פחות מאשר השכר הממוצע במגזר העסקי, ואילו עליית השכר של העובדים המתמידים בשני המגזרים הייתה דומה.
למאמר המלא בנושא: התפתחות השכר במגזר הציבורי והקשרים בינו לבין השכר במגזר העסקי כקובץ PDF