תקציר:

עבודה זו מבקשת ללמוד אם לתמריצים כלכליים יש השפעה של ממש על פריון הילודה, לשם בחינת השאלה הזאת נתמקד בפלח מהאוכלוסייה שהשפעת התמריצים עליו ניתנת לבידוד בקלות יחסית וממנה נבקש להסיק מסקנה כללית יותר לגבי כלל האוכלוסייה. האוכלוסיות ששימשו כאבן הבוחן במחקר זה הן האוכלוסייה הדרוזית בצפון הארץ והאוכלוסייה הבדווית בדרומה. אוכלוסיות אלה נבחרו משום שהתמריץ הכלכלי שניתן לחלק מהן גדל מאוד ואילו לחלק אחר לא השתנה התמריץ. השינוי החד בתמריץ הכלכלי נגע למשפחות שאינן במעמד "יוצאי צבא". משפחות אלו הופלו בקבלת קצבאות ילדים עד לשנת 1994, מאז ועד 1997 זכויותיהן בקבלת קצבאות הילדים הושוו בהדרגה לאלה של משפחות במעמד "יוצאי צבא".

בעבודה זו נשווה את השינוי בפריון הילודה של נשים שנהנו מגידול קצבאות הילדים (נשים במשפחות שאינן במעמד "יוצא צבא") ביחס לזה של נשים דומות שקצבאות הילדים שלהן לא גדלו (בהיותן נשואות לבן זוג במעמד \'יוצא צבא\' הן זכו בקצבאות מוגדלות עוד קודם לכן). התוצאות מבדיקות אלה אינן חד-משמעיות: בקרב הנשים הבדוויות בנגב ובקרב הנשים הדרוזיות במחוז הצפון לא נמצא גידול בשיעורי הפריון של הנשים בקבוצת הניסוי (לקבוצת הביקורת) ואילו בקרב הנשים הדרוזיות במחוז חיפה נמצא גידול כזה. בדיקה נוספת השוותה את השינוי בפריון של הנשים הדרוזיות בגולן לזה של הנשים הדרוזיות בגליל, ונמצא שהפריון של הראשונות, שנהנו מגידול חד של קצבאות הילדים, גדל יחסית לפריון של האחרונות, שלא נהנו מהגידול. עם זאת השוואה בין הנשים הדרוזיות בגולן ובגליל איננה מנטרלת את ההבדלים התרבותיים, הכלכליים והאחרים ביניהן, ולכן תקפותה פחותה מזו של הבדיקות האחרות. שתי השערות נוספות שנבחנו – ונדחו – הן שגידול קצבאות הילדים יביא לגידול של פריון הילודה במשפחות העניות יותר מאשר במשפחות המבוססות וכן יצמצם את משך הזמן בין הלידות.

למחקר המלא בנושא: קצבאות הילדים והשפעתן על פריון הילודה בישראל כקובץ PDF