תקציר
עבודה זו בוחנת את דפוסי הקליטה בתעסוקה של עולי חבר המדינות שעלו מראשית 1990.
העבודה עוסקת בקליטה התעסוקתית בטווח הקצר ובוחנת האם דפוס הקליטה בטווח הקצר מהווה נקודה בדרך להתכנסות לדפוס הקליטה הרצוי בטווח הארוך או שמא מרחיק את המשק מן הדפוס הרצוי.
בחינת דפוסי הקליטה כפי שבאו לידי בטוי עד שנת 1992 מצביעה על קשיים ניכרים בקליטה ועל כך שהמשק צמח בכיוון שאינו הכיוון הרצוי לטווח הארוך. לעומת גלי עלייה קודמים, רק חלק קטן מן העולים נקלטו עד כה במשלח ידם המקורי. בפרט, בקרב בעלי משלחי יד עתירי הון-אנושי מעטים יחסית מצאו תעסוקה במשלח ידם. שיעורי ההחלפה הגבוהים מבטאים ביזבוז כלכלי של משאב ההון-האנושי מחד ותורמים לחוסר שביעות רצון של העולים מאידך. קשיי הקליטה בתעסוקה באו לידי ביטוי הן בהאטת העלייה, והן בירידת אחוז בעלי משלחי יד אקדמאים בקרב העולים. ההיקף הגבוה של החלפת משלחי היד נובע בחלקו מההיקף הגדול של העלייה ביחס לגודל האוכלוסייה ובחלקו מעצם המצאותנו בטווח הקצר מנקודת ריאות הקליטה -- טווח שבו הוטתה צמיחת המשק בכיוון הענפים הבלתי סחירים (בפרט ענף הבנייה), שהרכב משלחי היד שלהם מוטה בכיוון ההפוך מהטיית הרכב משלחי היד אצל העולים. כמו כן, בטווח זמן זה, טרם שוקם ההון האנושי של העולים והותאם לצרכי הארץ. במהלך 1992 הסתמן מפנה בכיוון הצמיחה וזו הוטתה בכיוון הענפים הסחירים. ואולם שינוי זה עדין לא בא לידי ביטוי בהרכב התעסוקה. כדי שייווצרו מקומות תעסוקה התואמים את ההרכב המקצועי של העולים יצטרך המשק לצמוח בכיוון מוטה סחירים, בפרט תעשייה, ובפרט הענפים הטכנולוגים.
למחקר המלא בנושא: קליטה בתעסוקה של עולי חבר המדינות - הטווח הקצר כקובץ PDF