תקציר
מאמר זה בוחן באופן אמפירי את ההשפעה של בעלות ריכוזית על האופן שבו חברות ציבוריות בעלות חוב אג"ח גדול וסחיר מתמודדות עם אירועי כשל. באמצעות מדגם גדול של חברות ישראליות שחוו מצוקת חוב במהלך כעשור, המאמר מדגים כי קשר פיננסי חזק יותר של בעלי השליטה לחברה, שמתבטא בזכויות תזרים מזומנים גדולות יותר וקיומו של חוב לגורמים בתוך הקבוצה העסקית, מתואם עם סבירות גבוהה יותר לבצע הסדר ללא מינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט, וללא שיתרחש שינוי בעלות. מאפייני הבעלות הללו מעידים על מוטיבציה מוגברת של בעלי השליטה לארגן מחדש את הפירמה ולשמור על השליטה, אך בנוסף, הם משרתים את בעלי השליטה מבחינה פיננסית כדי להבטיח את המשך החזקתם בחברה.