תקציר:
כאשר מדובר במונופולים טבעיים הממשלה צריכה לבחור בין שתי דרכי שליטה: פירמה ממשלתית או פירמה פרטית תחת פיקוח. האפשרות של פירמה פרטית ללא פיקוח נופלת בדרך כלל עקב שיקולי יעילות בהקצאה. לפיכך, איו פירושה של הפרטת מונופול טבעי הפסקת מעורבות הממשלה, אלא שינוי בצורתה. צורת השליטה המועדפת אינה ברורה מלכתחילה, ובפרט איו הכרח שפירמה פרטית תחת פיקוח תהיה עדיפה, מבחינת המשק, על פירמה ממשלתית. יתרונות ההפרטה תלויים בין השאר בצורת הפיקוח בעידן שלאחר ההפרטה. לכן שלב מקדים להפרטה צריך להיות פירוט המעורבות והפקוח הממשלתיים על הפירמה לאחר שתופרט: דרך קביעת המחירים, מעורבות בהשקעות, והמדיניות ביחס לתחרותיות ובפרט הכניסה לענף. בארץ לא נעשתה עבודה מכינה זו, ולפיכך לא ברור אלו ענפים שהם מונופולים טבעיים, כדאי להפריט, מהי מדיניות הפיקוח האופטימלית לאחר ההפרטה, ולכן מהו ערכן של חברות מונופוליות מופרטות לקונים את מניותיהם. התעלמות משאלות אלו תביא להפרטה לא אופטימלית, לחוסר יעילות ולהתנגשות בין בעלי המניות העתידיים לבין הציבור כולו ורשויות הממשלה שינסו להתמודד עם שאלת הפיקוח האופטימלי על החברות המופרטות. בנסיבות מסויימות יתכן כי לבעלות הממשלתית יש יתרונות. במקרים אלה יש לדון ברפורמות אשר יבטיחו טיפול בחסרונות שבבעלות הממשלתית: הפחתת השיקולים הפוליטיים, טיפול במבנה המחירים והשכר, תמריצים למנהלים ולעובדים וכיו"ב.
למחקר המלא בנושא: הפרטת מונופולים טבעיים: הריצה אחר הבלתי מוכח כקובץ PDF