תקציר:
הסדר "תורתו אומנותו" מאפשר לגברים חרדים לדחות את שירותם הצבאי בתנאי שילמדו בישיבה גדולה (או בכולל) ולא יעבדו או ירכשו השכלה לא-תורנית. המחקר התמקד בפטור החד-פעמי משירות צבאי אשר הוענק לגברים חרדים שהיו בני 22 ומעלה בשנת 2014 ("ריקון הבריכה"), ובהורדת גיל הפטור מ-35 (ולמעשה כניסה ל"מאגר מילואים" מגיל 28) ל-24 החל מ-2016. הוא בחן לראשונה את ההשפעה שהייתה לשינויי החקיקה הללו על משתני תוצאה מגוונים – בעיקר לימודים בישיבה גדולה (או בכולל), רכישת השכלה על-תיכונית ואקדמית, תעסוקה ושכר ודפוסי נישואים וילודה. נעשה שימוש בנתונים מינהליים רבים, ונערכו אמידות חתך ואמידות של סדרות עתיות בשיטת הפרש ההפרשים.
"ריקון הבריכה" הביא עד 2015 לירידה של כ-6 נקודות אחוז (כ-8%) בסיכוי של גברים חרדים בני 23 ללמוד בישיבה, ביחס לסיכויי בני ה-21; במקביל עלה הסיכוי היחסי שלהם לעבוד בכ-4 נקודות אחוז (כ-10%), והסיכוי לעבוד בשכר מינימום חודשי ומעלה – בכ-3 נקודות אחוז (כ-23%). השכר השנתי ברוטו של שכיר חרדי בן 23 גדל בכ-19% לעומת השכר של בן 21.
הורדת גיל הפטור הביאה להתפתחויות הבאות במשתני התוצאה של בני 24 לעומת בני 22: סיכוייהם של גברים חרדים ללמוד בישיבה פחתו ב-5.2 נקודות אחוז (כ-7%), סיכוייהם לעבוד עלו ב-3.3 נקודות אחוז (כ-9%), וסיכוייהם לעבוד בשכר מינימום חודשי ויותר עלו ב-3.1 נקודות אחוז (כ-21%). השכר השנתי ברוטו של שכיר חרדי גדל בכ-7%, והשכר של בת זוגו אמנם קטן במקצת, אך יחד עם העלייה בתעסוקת הגבר ההכנסה המשפחתית השנתית ברוטו מעבודה שכירה האמירה בכ-13%. לא נמצאו הבדלים בהשפעת הורדת גיל הפטור על משתני התוצאה לפי זרם הלימודים בישיבה גדולה (ליטאי, חסידי, ספרדי).
ההשפעה על בני 26 (וגם על בני 25) לעומת בני 22 הייתה חזקה אף יותר: ירידה של 8.6 נקודות אחוז (12%) בסיכוי ללמוד בישיבה, עלייה של 5.0 נקודות אחוז (כ-13%) בסיכוי לעבוד ועלייה של כ-24% בשכר המשפחתי. לא נמצאה השפעה של הורדת גיל הפטור על משתני התוצאה בקרב בני 27 לעומת בני 28 ובקרב בני 34 לעומת בני 35.