תקציר:
המחקר בחן באיזו מידה המִתאמים הבין-דוריים בהשכלה (ובהכנסה) בישראל משקפים קשר סביבתי-סיבתי, להבדיל מתרומת התורשה. לצורך כך נעשה שימוש במשתנה העזר גיל העלייה לארץ של ההורים בשעה שהם היו ילדים צעירים, תוך התמקדות בהמוני ילדים-עולים שהגיעו לארץ מאסיה-אפריקה מיד לאחר קום המדינה. מדובר על עלייה שהייתה ברובה לא-סלקטיבית, וגיל העלייה בלתי תלוי במאפייני העולים ומשפחותיהם.
בהתבסס על מקורות מידע מגוונים המחקר מעלה כי ככל שאותם ילדים-עולים מארצות האיסלם הגיעו לארץ בגיל מבוגר יותר כך הם רכשו פחות השכלה, וזאת בשל היתרון של עולים צעירים מאוד ברכישת שפת המקום ובהתערות בארץ.
הממצא המרכזי הוא שלא ניתן להצביע על קשר סיבתי בין סביבת גידולם של ההורים יוצאי אסיה-אפריקה והשכלתם לבין השכלת ילדיהם. לעומת זאת, המִתאם הבין-דורי הפשוט במספר שנות הלימוד של אותה קבוצה מובהק ועומד על כ-0.2. מכאן שהמִתאם הבין-דורי הפשוט אינו נובע מהשפעת הסביבה. ואולם, לא ניתן לשלול את האפשרות שמדיניות העדפה מתקנת במשאבים במערכת החינוך בתוך הקבוצה הנחקרת פעלה להחלשת הקשר הבין-דורי הסיבתי הנאמד במחקר.
עוד עולה מהמחקר שבקרב כלל היהודים בישראל המִתאם הבין-דורי הפשוט בהשכלה והגמישות הבין-דורית בשכר עומדים על כ-0.2, בגבול התחתון של האומדנים במדינות המערב. מכאן ניתן לשער שהניידות הבין-דורית בישראל גבוהה יחסית לעולם.
למחקר המלא בנושא: ההשפעה הסיבתית של סביבת גידול ההורים והשכלתם על השכלת ילדיהם כקובץ PDF