תקציר
במאמר זה אנו מנתחים את ההשפעה של הפתעות מוניטריות של בנק ישראל על האינפלציה ועל שער החליפין של השקל בעיניים של החזאים המקצועיים בישראל במדגם מאפריל 2001 עד אוקטובר 2016. אנו משתמשים במאגר ייחודי בישראל אשר מכיל תחזיות יומיות של החזאים המקצועיים לטווחים שונים עבור משתנים עיקריים בכלכלה. על בסיס מאגר זה, אנו גוזרים הפתעות מוניטריות של בנק ישראל תוך התייחסות למועדים ספציפיים שבהם החזאים מעדכנים את התחזיות שלהם.
אנו מוצאים, שההשפעה של ההפתעות המוניטריות על שער החליפין של השקל – בעיניים של החזאים – הייתה יציבה במהלך שני העשורים האחרונים, התמסורת משער החליפין לאינפלציה ירדה באופן משמעותי אחרי שנת 2007. זאת בעיקר הודות להפסקה מוחלטת של הצמדה של מחירי השכירות בישראל לשער החליפין של השקל-דולר.
אנו גם מספקים עדות עקיפה וחלקית לכך שההשפעה של ההפתעות המוניטריות על הפעילות הריאלית בישראל לא השתנתה אחרי 2007. דהיינו, אנו לא מצאנו עדות להתגברות "ערוץ האינפורמציה" שהוצג לראשונה ע"י Nakamura ו- Steinsson(2018). זאת, למרות שהריביות הטבעיות בעולם ובישראל ירדו משמעותית בתקופה זו, ובנוסף הוקמה וועדה מוניטרית בבנק ישראל. יחד עם זאת, אנו מוצאים שאחרי הקמתה של הוועדה המוניטרית נרשמה עלייה משמעותית במידת החלקת הריבית של בנק ישראל.
לבסוף, אנו מוצאים התנהגות א-סימטרית של תחזיות של החזאים לריבית ב"י לאחר המשבר הפיננסי בארה"ב. כאשר ההפתעה המוניטרית של ב"י הייתה חיובית, החזאים עדכנו כלפי מעלה את התחזיות שלהם לריבית ב"י בעוד שנה באופן משמעותי. לעומת זאת, כאשר ההפתעה בריבית ב"י הייתה שלילית, העדכון של תחזיות לריבית כלפי מטה היה חלש.
למאמר המלא בנושא: האם הפתעות מוניטריות אפקטיביות? מבט של החזאים המקצועיים בישראל כקובץ PDF