שיק
שטר שבו אדם ("המושך") מורה לבנק שבו הוא מנהל את חשבונו לשלם מחשבונו כסף לצד ג' ("הנפרע"), בזמן שנקבע מראש. השיק, כשטר, ניתן להסבה (אלא אם כן הגביל המושך את הסבתו על פני השיק, והתקיימו התנאים המשפטיים המאפשרים זאת), ובמקרה זה יכול הנסב (האדם שלטובתו הוסב השיק) לדרוש את הפירעון מן המושך או מן המסב.