שקל דיגיטלי

מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי הוא אמצעי תשלום דיגיטלי שהבנק המרכזי מנפיק, בדומה לשטרות והמעות של הכסף המזומן. בשנים האחרונות, לאור התפתחויות טכנולוגיות, שינויים בהרגלי הצריכה והמעבר לתשלומים דיגיטליים, בנק ישראל בוחן את המשמעויות וההשלכות של הנפקת מטבע דיגיטלי, לצד המזומן. בישראל, אם יונפק, הוא ייקרא 'שקל דיגיטלי'.

השקל הדיגיטלי יהיה שונה באופן מהותי ממה שמכונה "מטבעות קריפטוגרפים". השקל הדיגיטלי יהווה התחייבות של בנק ישראל, ובדיוק כמו השקל המזומן - ערכו יהיה יציב. ערכם של מטבעות קריפטוגרפים אינו יציב, והניסיון מלמד שעד כה גם אלו שמתיימרים להיות מטבעות יציבים לא תמיד מצליחים לשמר את היציבות.  זו אחת הסיבות לכך שהם לא מהווים אמצעי תשלום בשימוש נרחב, בנוסף לעובדה שלא תמיד ברור מי הגורם העומד מאחוריהם.

בנק ישראל מייחס חשיבות רבה להגנה על המשתמשים בשקל הדיגיטלי, ולכן השקל הדיגיטלי צפוי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר באבטחת מידע והגנה מפני תקיפות סייבר.
הונאות צרכניות מהוות גם הן סיכון בתשלומים דיגיטליים, ומשתמשי השקל הדיגיטלי ייהנו, במרבית המקרים, מהגנות צרכניות הנהוגות באמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים, בנוסף למערכות טכנולוגיות שיספקו מעטפת הגנה איכותית שתסייע במניעת הונאות.

מרבית הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים את הנושא - במחקר, בניסויים טכנולוגיים, או בשילוב של השניים, ויש גם מספר מדינות שבהן כבר הונפק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי. עם זאת, אף מדינה מפותחת עדיין לא הודיעה רשמית על החלטה להנפיק מטבע כזה.

על מנת לאפשר לכלל חלקי האוכלוסייה להשתמש בו, חשוב שיהיו דרכים להשתמש בשקל הדיגיטלי באמצעים המותאמים לאנשים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה. בעוד שסביר להניח שעיקר השימוש בשקל הדיגיטלי ייעשה באמצעות טלפונים חכמים ומחשבים, ניתן יהיה להשתמש בו גם במגוון אמצעי גישה, כגון: כרטיסים חכמים, טלפונים ניידים שאינם טלפונים חכמים, אביזרים לבישים, וכיו"ב.

לא במובן הרגיל והמוכר לנו. בנק ישראל ינפיק את השקל הדיגיטלי, אך הגישה אליו תתאפשר על ידי 'ספקי שירותי תשלום' מהמגזר הפרטי. ספקים אלו יהיו אחראים על מתן השירות והחדשנות בשקל הדיגיטלי, ויספקו לצרכנים - משתמשי הקצה, גישה לארנק דיגיטלי שבאמצעותו ניתן יהיה לבצע תשלומים בשקל הדיגיטלי.

משיכה של כסף מחשבונות הבנק אל השקל הדיגיטלי כמוה כמשיכה של מזומן, ועל פניו היא מקטינה את מקורות הבנק ואת היכולת של הבנק להעניק אשראי. בהיקפים משמעותיים, הדבר עשוי לפגוע בזמינות האשראי במשק ו/או לייקר אותו, ובתרחישי קיצון אף לסכן את יציבות המערכת הבנקאית והיציבות הפיננסית של המשק. ניתוח שנערך הראה שתחת תרחישים סבירים של היקף אימוץ השקל דיגיטלי, רווחיות המערכת הבנקאית עשויה להיפגע אך לא צפויה פגיעה ביציבות. עם זאת, ניתוח זה נערך תחת הנחות חזקות יחסית ובסביבה מקרו כלכלית שונה מזו הקיימת כיום.
בהליך עיצוב השקל הדיגיטלי יילקחו בחשבון מכלול של גורמים על מנת להבטיח שלא תיגרם פגיעה ביכולת של מערכת הבנקאות לבצע את תפקידיה במשק, או פגיעה ביציבות. למשל, ייתכן שיוטלו מגבלות על היקף אחזקת השקל הדיגיטלי המותרת לכל משתמש. המגבלות יתוכננו בקפידה, כך שמצד אחד ישיגו את מטרתן, ומצד שני יפגעו פגיעה מינימלית בנוחות השימוש וביצוע העסקאות בשקל הדיגיטלי. מנגנונים כאלה נבחנים גם על ידי בנקים מרכזיים אחרים.

השקל הדיגיטלי יתמוך בישומי תשלומים מתקדמים וחדשניים שאינם מתאפשרים כיום, והתשלומים בו יהיו מידיים וסופיים. עמלות השימוש בו יהיו נמוכות יותר מבתשלומים הדיגיטליים הקיימים, והוא יאפשר פרטיות גבוהה יותר. השקל הדיגיטלי יוכל לפעול גם באופן לא מקוון, הוא יהיה זמין לכל האוכלוסיות ותתאפשר המרה נוחה בינו לבין אמצעי תשלום אחרים.

אם יונפק שקל דיגיטלי הוא לא יחליף את הכסף המזומן. בנק ישראל ימשיך להנפיק כסף מזומן בדמות שטרות ומעות.

השקל הדיגיטלי צפוי להציע חווית שימוש דומה לזו המוכרת מאמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים כיום, אך ישנם מספר מאפיינים בולטים שמבדלים אותו מאמצעי תשלום דיגיטליים נפוצים. מאפיין מרכזי הוא היותו אמצעי תשלום מיידי וסופי, כך שביצוע תשלום מעביר את השקל הדיגיטלי בין הארנקים תוך שניות בודדות, בדומה למזומן. ייתכנו הבדלים מהותיים נוספים, כמו האפשרות לשלם בשקל דיגיטלי באופן לא מקוון, ליהנות מהיכולת לבצע תשלום תוך רמה גבוהה יותר של פרטיות מזו שבאמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים, ולעשות שימוש ביכולות מתקדמות שיתמכו בתרחישי שימוש חדשניים.

לא. בחלק מהמטבעות הקריפטוגרפים, מאחר ואין גורם אמין שעומד מאחוריהם, אימות העסקאות והנתונים מתבצעים בשיטה מורכבת המצריכה כוח חישוב עצום ולכן צורכת כמויות גדולות של חשמל. השקל הדיגיטלי לא יעשה שימוש בטכנולוגיה כזו, וצריכת האנרגיה שלו לא צפויה להיות שונה באופן מהותי מזו של מערכות תשלומים קיימות.

השימוש בשקל דיגיטלי לא יאפשר לבנק ישראל או לרשויות הממשלה לאסוף נתונים פרטיים על המשתמשים. בבנק ישראל לא ישמרו פרטים מזהים של בעלי הארנקים וגם לא של היסטוריית הרכישות בארנקים.
ניהול המידע האישי יהיה בידי ספקי שירותי התשלום, מהמגזר הפרטי, ומידע שמשתמשים יצברו על פעולותיהם בארנק יהיה מוגן תחת חוקי הגנת הפרטיות.
בנוסף, בתנאים מסוימים - למשל בעסקאות מתחת לסכום מסוים שייקבע, או לחלופין בסוג מסוים של עסקאות - ייתכן שניתן יהיה לבצע תשלומים אנונימיים, באופן בו לא ישמר מידע מזהה גם אצל ספק שירותי התשלום.

לא. גישת בנק ישראל היא שהוא מנפיק כסף ולא "ואוצ'רים". כשם שלמזומן אין תוקף על השטרות או מגבלות שימוש, כך גם השקל הדיגיטלי יהיה כסף ללא מגבלות וניתן יהיה להשתמש בו בכל מקום שמכבד שקל דיגיטלי.
למשתמשים לעומת זאת, תהיה אפשרות לבצע תשלומים מתקדמים בשקל דיגיטלי, ובכך להגדיר לעצמם מראש מגבלות. למשל, ייתכן שיפותחו יישומים שיאפשרו להורה להגדיר לארנק של הילד שלו מגבלות על רכישות באתרים ברשת, וכדומה.

בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק שקל דיגיטלי. בחודש מרץ 2025 פורסם לציבור מסמך האפיון הראשוני לשקל הדיגיטלי. במגרת הפרויקט, הבנק מנסה לעמוד על התועלות הצפויות לצד העלויות והסיכונים הפוטנציאליים הגלומים בהנפקתו. במסמך אחר, שפורסם בשנת 2023, הבנק פירט את התנאים שעשויים להשפיע על ההחלטה להנפיק שקל דיגיטלי, וביניהם: הנפקת CBDC על ידי מדינות אחרות, חדירה משמעותית של מטבע יציב כאמצעי תשלום בשימוש נרחב, ריכוזיות מתמשכת במערך התשלומים המקומי ועוד. יודגש, שאם בנק ישראל יגיע למסקנה שנכון להתקדם להנפקה של השקל הדיגיטלי, הדבר יהיה ככל הנראה מלווה בהליך חקיקה בכנסת.

בשלב זה, טרם התקבלה ההחלטה על איזה טכנולוגיה יבוסס השקל הדיגיטלי. ייתכנו טכנולוגיות שונות.