שווקים פיננסים
ככלל, המשבר העולמי צפוי לפעול להתמתנות משמעותית של קצב עליית המחירים בשנה-שנתיים הקרובות. ההשפעה הממתנת על המדדים הקרובים תהיה חלשה יחסית אך תלך ותתחזק בהמשך.
הגורמים העיקריים להתמתנות הצפויה במחירים הם ירידת מחירי האנרגיה והמזון בעולם, שכבר התרחשה בעיקרה, וירידה צפויה בביקושים המקומיים. ירידת מחירי האנרגיה והמזון בעולם פועלת למיתון עלויות הייצור של הפירמות ובכך תומכת במיתון עליית המחירים. הירידה בערך הנכסים הפיננסיים של הציבור (מחירי מניות ואגרות חוב ובהמשך אולי גם מחירי דירות) פועלת לירידה בביקוש לצריכה פרטית וכן צפויה ירידה בביקוש ליצוא ואולי להשקעות.
גורם נוסף שצפוי להשפיע למיתון הביקושים (בעיקר ההשקעות של פירמות) הוא אי הוודאות והחשש מפשיטות רגל (של פירמות) המתבטאים, בין היתר, בקושי של חלק מהעסקים בקבלת אשראי. קושי זה עלול להתבטא בהקטנת היקף ההשקעות והייצור, בירידה בביקוש לעובדים, בעלית האבטלה, ובירידת שיעור הגידול של השכר, שמצידם ישפיעו גם על הביקושים לצריכה.
בראיה מערכתית הבנקים נמצאים ברמת שיא מבחינת חוסנם ויכולתם לספוג זעזועים, ובנוסף הבנקים בישראל מתנהלים ביתר זהירות ומגדילים את עתודות הנזילות שלהם. הפגיעות שספגה עד כה המערכת הבנקאית בישראל לא היו משמעותיות מבחינה זאת.
בנק ישראל פועל באופן רציף לחזק את איתנות המערכת הבנקאית. מעבר לפעילות השוטפת המתבצעת בשיגרה לחיזוק מערכי השליטה, הניהול והבקרה בבנקים, פעל בנק ישראל בשנתיים האחרונות להגדלה מהותית של בסיס ההון של הבנקים, אשר מטרתו לשמש כרית ביטחון לספיגת אירועים והפסדים לא צפויים, דוגמת משברים פיננסיים.
בהתייחס למשבר העולמי, בנק ישראל מבצע הערכות מצב שוטפות לגבי מצבו של כל בנק ולגבי מצב המערכת הבנקאית, על בסיס נתונים ומידע שהוא אוסף ושהבנקים נדרשים להעביר לו באופן מוגבר. בנק ישראל מנחה את הבנקים לגבי הצעדים הנדרשים מהם, גם בהנחיות לכלל המערכת וגם בהנחיות לבנקים ספציפיים, ועוקב מקרוב אחר ההערכות והפעולות הננקטות בהם. בנוסף, בנק ישראל נמצא במגע שוטף עם האוצר ורשות ניירות ערך על מנת לגבש ביחד תמונת מצב כוללת, לוודא תיאום ולגבש את הצעדים והתכניות לעתיד.
נבחנו תרחישים במגוון רחב מאוד, מהפסימי ביותר לאופטימי, והוכנו מסלולי פעולה מתאימים לעתיד על מנת להבטיח שהמערכת הפיננסית תמשיך לפעול ושציבור המפקידים לא יפגע.
אין חשש ליציבות מוסד בנקאי בישראל.
בנק ישראל הבהיר כי מערכת הבנקאות בישראל איתנה ובנק ישראל מוכן לסייע לבנקים בכל הכלים העומדים לרשותו וככל שהדבר יידרש, וזאת, מתוך רצון לתמוך בציבור המפקידים. שר האוצר אף ציין כי ממשלת ישראל, מתוך דאגה לפיקדונות הציבור ועל מנת להבטיח את אמון הציבור במערכת הפיננסית, תעמוד מאחורי יציבות המערכת הפיננסית. למרות שבישראל לא קיים ביטוח פקדונות, בכל המקרים בעבר, בנק ישראל והממשלה העמידו ביטוח בפועל למפקידים בבנקים.
הגורם שהצית את המשבר היה הצטברות של משכנתאות בארה"ב שנכנסו למצב של חדלות פרעון עקב תפנית במגמת מחירי הבתים שם. זאת על רקע תהליך של התרופפות ניכרת, על פני כמה שנים, בתנאים לקבלת משכנתא ללא תנאים בסיסיים ליכולת החזר. הגורמים שהפיצו את ההפסדים לגופים פיננסיים גדולים במדינות רבות הם הגלובליזציה של השווקים הפיננסיים שאפשרה שיווק מוצרים פיננסיים מורכבים בכל העולם ועצם היצירה של המוצרים הפיננסיים המורכבים.
במוצרים אלו נקבעו תנאים מגוונים לטיפול בחדלות פרעון, שלא היו מקובלים בעבר ובחלקם נמכרו על ידי גופים פיננסיים גדולים ובערבות שלהם. בבתי השקעות גדולים בעולם רווחה התפיסה שחידושים בחקר תחום המימון מאפשרים הבנה של מוצרים אלו עד כדי יכולת תימחור טובה, הן של המוצר והן של הערבות. בדיעבד התברר שהערכת הסיכונים במוצרים אלו היתה לקויה ביותר. כך נגרמו הפסדים ניכרים לאותם גופים פיננסיים גדולים וללקוחותיהם. כתוצאה מכך התפשטה במהירות מפתיעה חוסר וודאות לגבי איתנותם הפיננסית של הגופים האלה ונפגעה גם הפעילות בשווקים למוצרים פיננסיים בסיסיים יותר, בהם פעילים אותם בתי השקעות.
בין שורשיו של המשבר הפיננסי בעולם, בעיקר ארה"ב, מצויה העמדת המשכנתאות ללווים בעלי כושר החזר נמוך בעיקר אך לא רק בארה"ב, וכתוצאה מכך עלו מאוד מחירי הדיור באותן מדינות, וכמו גם מחירי נכסים פיננסיים אחרים. כאשר החל להתברר במוסדות הפיננסיים שהעמידו משכנתאות אלה כושר הפרעון הירוד של הלווים והאחרונים נאלצו להעמיד למכירה את דירותיהם, החל תהליך של ירידת מחירי הדירות ששימשו בטחונות למשכנתאות ה-subprime אך גם למשכנתאות טובות אחרות. גם מחירי הנכסים האחרים שירדו שחקו את הביטחונות להלוואות שהעמידו המוסדות הפיננסיים באותן מדינות. התפתחויות אלה ביחד עם קריסת השווקים לאגרות החוב המגובות במשכנתאות התגלגלו, התעצמו והביאו, בין השאר, לקריסת מוסדות פיננסים שונים בארה"ב, באנגליה ובאירופה. מתן משכנתאות כאלה לבעלי כושר החזר נמוך בהיקפים הגדולים שניתנו בארצות הנ"ל, לא התרחש במערכת הפיננסית הישראלית, וממילא גם לא ניכר תהליך עליית מחירי דיור בעוצמה כזו כפי שניכר באנגליה ובארה"ב בשוק הדיור הישראלי (מחירי הדיור בישראל נשארו יציבים בתקופה מינואר 2002 ועד אוגוסט 2007). לכן המוסדות הפיננסיים בישראל ובפרט הבנקים פחות חשופים לסיכון הגלום בהתפתחות המתוארת לעיל.
בין המוסדות הפיננסים הגדולים שנפגעו קשה מהמשבר בארה"ב נמצאים הבנקים להשקעות שהשקעותיהם בנכסים מגובי משכנתאות היוו חלק נכבד מתיק נכסיהם. המוסדות הפיננסיים הישראלים (קרנות הנאמנות, קופות הגמל וכו') הדומים בפעילותם לבנקים להשקעות בארה"ב אינם גדולים יחסית ותיק נכסיהם כולל בעיקר נכסים פיננסיים מקומיים ואגרות חוב ממשלתיות. לכן חשיפתם לסיכון השוק הגלום בנכסים מגובי המשכנתאות בחו"ל אינה משמעותית.
המשבר הפיננסי בעולם משליך על המערכת הפיננסית בישראל בכך שהתנודתיות ואי הודאות בשוקי ההון המקומיים גדלה בצורה משמעותית, מחירי ניירות הערך בבורסה של תל-אביב ירדו, ועלו מרווחי הסיכון של איגרות החוב, בעיקר של איגרות החוב הקונצרניות. עם זאת חשוב לציין כי המשבר מקורו בארה"ב ואירופה אך לא במשק הישראלי. בנוסף, לנוכח החשיפות הנמוכות יחסית של המערכת הפיננסית בישראל, בעיקר המערכת הבנקאית, למשבר העולמי, ולנוכח איתנותה ושמרנותה של המערכת הבנקאית המקומית, נראה כי אמון הציבור בהן נשמר. חשוב עם זאת לציין כי בעקבות המשבר העולמי צפויה ירידה בצמיחה של הכלכלה הגלובאלית, ואף צפוי מיתון בארה"ב, דבר שכבר מביא להאטה בקצב הצמיחה של משק הישראלי. עם זאת, קצב הצמיחה של המשק הישראלי צפוי להיות גבוה לעומת המשקים המפותחים.
לגלובליזציה תפקיד מכריע בהגדלת המתאם בין התנהגות שוקי ההון בארץ לאלו שבעולם; כתוצאה מכך תנודתיות גבוהה בעולם משתקפת גם בתנודתיות גבוהה אצלנו. למשל, כאשר גופים פיננסיים בינלאומיים גדולים נקלעים לקשיי נזילות, הם נאלצים לממש נכסים מכל הסוגים ובכל המקומות. בנוסף, למשבר השפעה גם בכיוון של הקטנת הצמיחה בעולם, תופעה העלולה לפגוע גם בישראל, בעיקר דרך רכיב היצוא.
לתוכניות מתואמות סיכוי רב להצליח בפתרון החלק המיידי של המשבר הקשור לבעיית חוסר האמון וחוסר הנזילות במערכת הפיננסית. סיכויי ההצלחה גדולים יותר ככל שאמון הציבור גבוה יותר וסף החרדה שלו (המביא להתנהגות עדרית) נמוך יותר.