עיקרי הממצאים:
- בסיכום כלל ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2023, המערכת הפיננסית המקומית נותרה יציבה. תרמו לכך האיתנות והיציבות של המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, ותפקודן התקין של תשתיות פיננסיות – מערכות התשלומים והסליקה. כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים – בין היתר הודות לתמריצים הפיסקליים ולהקלה המוניטרית בתקופת הקורונה – הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים.
- בתקופה הנסקרת הושפעה המערכת הפיננסית במשק משני גורמים עיקריים: האחד, המשך ההידוק של המדיניות המוניטרית והאטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם, לצד קשיים במערכת הבנקאות העולמית; והשני, חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה. אם התהליכים אלו – בארץ ובעולם – יתעצמו, הם עלולים לאתגר את המערכת בטווח הבינוני.
- ההידוק המוניטרי, הנדרש בשל האינפלציה המתמשכת, והתמתנות הצמיחה התבטאו בעלייה של מדדי הסיכון – ועמם התמחור – בשוק הנדל"ן ובשווקים הפיננסיים ובעלייה של עלויות האשראי. על רקע זה מתמודדים משקי הבית והעסקים עם הכבדה של נטל שירות החוב.
- כושר ההחזר של משקי הבית ושל המגזר העסקי נותר איתן. עם זאת, באשראי העסקי עלה סיכון החברות מענף הבינוי והנדל"ן – ענף מרכזי מבחינת החשיפות של המערכת הפיננסית.
- אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה, בירידה במחירי המניות ובהתגברות התנודתיות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים.