סקירת מערכת הבנקאות מחצית ראשונה 2025
סקירה זו מפרטת את עיקרי ההתפתחויות במערכת הבנקאות בישראל במהלך המחצית הראשונה של
שנת 2025 . התפתחויות אלו הושפעו, בין היתר גם מהמצב הביטחוני ואי הוודאות הגיאופוליטית. מדינת
ישראל נמצאת כבר כשנתיים במצב מלחמה, כאשר לקראת סוף המחצית הנסקרת חל מבצע "עם
כלביא" מול איראן. הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר הירידה במהלך מבצע "עם כלביא",
כאשר פרמיית הסיכון של ישראל התייצבה ברמה נמוכה בהשוואה לערב המבצע, אך נותרה גבוהה
בהשוואה לרמתה ערב המלחמה. לצד אלו, אי הודאות הגיאופוליטית הגבוהה נמשכת. הוועדה
המוניטרית הותירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% בכל החלטותיה במחצית הראשונה של
2025 . שיעור האינפלציה המשיך להיות מעט גבוה מיעד האינפלציה במהלך המחצית הנסקרת. השקל
יוסף בתקופה הנסקרת, בעיקר מול הדולר.
. מערכת הבנקאות הישראלית המשיכה לשמור על איתנותה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025
יחסי ההון והנזילות נותרו ברמה גבוהה, זאת בין היתר, על רקע רמת רווחיות גבוהה של מערכת
הבנקאות. הרווחיות הגבוהה של מערכת הבנקאות במחצית הראשונה של שנת 2025 נבעה בעיקר
מהמשך ההתרחבות בהכנסות מריבית נטו, על רקע סביבת המקרו, ומהגידול בהכנסות מעמלות כאשר
מגמות אלו קוזזו חלקית על ידי עלייה בהוצאות להפסדי אשראי, אשר היו נמוכות במיוחד בתקופה
המקבילה אשתקד. למרות העלייה ברווח הנקי, נרשמה ירידה קלה בתשואה להון, המוסברת בגידול
בהון העצמי. קצב צמיחת תיק האשראי במונחים שנתיים גבוה יותר בתקופה הנסקרת מזה שנצפה
בשנת 2024 , כאשר חלה הרעה מסוימת באיכות תיק האשראי למשקי בית (לא לדיור) ולעסקים זעירים
וקטנים.
יחס ההון העצמי רובד 1 של מערכת הבנקאות נותר ברמה גבוהה במהלך המחצית הראשונה של שנת
2025 , והוא נאמד בכ 11.6%- , דבר המשקף את איתנותה של מערכת הבנקאות לעמוד בזעזועים ועל יכולתה
להמשיך ולתמוך במשק גם באי-וודאות מתמשכת. הרווחיות הגבוהה במהלך השנה המשיכה לתרום לחיזוק
יחסי ההון. מנגד, חלוקת הרווחים, והמשך הגידול בנכסי הסיכון פעלו לשחיקת יחסי ההון.
האשראי הבנקאי לציבור צמח במחצית הראשונה של שנת 2025 בשיעור של כ 9.3%- (במונחים שנתיים),
שיעור צמיחה גבוה בהשוואה לשנת 2024 , אז עמד שיעור הצמיחה על כ 8.8%- . האשראי העסקי, בפרט בענף
הבינוי, המשיך להוביל צמיחת תיק האשראי, כאשר באשראי לדיור חלה יציבות בקצב הצמיחה ובאשראי
הצרכני הקצוב חלה האטה קלה בקצב הצמיחה. באיכות האשראי של התיק המגמה מעורבת, כאשר נרשמה
הרעה קלה באיכות תיק האשראי הצרכני וכן באשראי לעסקים זעירים וקטנים כאמור לעיל, ויציבות במדדי
האיכות של תיק הדיור והאשראי לעסקים גדולים.
בפיקדונות הציבור המשיכה מגמת הגידול ושיעור זה עמד על 6.2% (במונחים שנתיים). שיעור הכספים
של הציבור המוחזקים בפיקדונות נושאי ריבית, שהחל לעלות במחצית השנייה של שנת 2022 (עת עלתה
ריבית בנק ישראל), המשיך לעלות גם במחצית זו אך בצורה מתונה יותר והגיע לשיעור של כ 78%- . זאת על
רקע רמת הריבית. נמשכת ההסטה בפיקדונות הציבור כאשר במהלך התקופה נרשמה יציבות יחסית ביתרות
העו"ש והפיקדונות הבנקאיים של לקוחות פרטיים, לצד גידול משמעותי בהשקעות בקרנות כספיות שקליות.
מגמה זו, שהחלה במחצית השנייה של 2024 , מצביעה על שינוי בהרכב הנכסים הסולידיים שמחזיקים משקי
הבית, אשר משלב תשואה פוטנציאלית ונזילות גבוהות יותר בהשוואה לפיקדונות הבנקאיים. שיעור התמסורת
של ריבית בנק ישראל אל ריבית הפיקדונות נותר יציב. בהשוואה בינלאומית, התמסורת של ריבית הבנק
המרכזי לפיקדונות משקי הבית בישראל, בריבית קבועה, עדיין גבוהה.
אי-הוודאות במשק נותרת גבוהה ומערכת הבנקאות נדרשת לשמור על חוסן פיננסי שיאפשר לה
להתמודד עם אתגרים נוספים שעלולים להתעורר. הפיקוח על הבנקים עוקב באופן שוטף וצמוד אחר
ההתפתחויות, תוך מתן דגש מיוחד להשלכות הכלכליות של סביבת אי-הוודאות. בתחילת השנה, על
רקע האתגרים הכלכליים והמשך הרווחיות הגבוהה של הבנקים בישראל, גיבש הפיקוח על הבנקים
מתווה הקלות כספיות 1, אשר אומץ על ידי מערכת הבנקאות. במסגרת המתווה, יוקצה סכום כולל של
3 מיליארד ש"ח לתקופה של שנתיים, לטובת הענקת מגוון הקלות והחזרים כספיים ישירות
לחשבונותיהם של לקוחות פרטיים ועסקים קטנים וזעירים. גיבוש המתווה נעשה במקביל לצעדים
תשתיתיים שהפיקוח על הבנקים ממשיך להוביל במטרה להגבי ר את ההוגנות, את התחרות ואת
החדשנות, אשר פועלים לחיזוק כוח המיקוח של הלקוחות והגברת אמון הציבור במערכת הבנקאות,
ונועד להוות גשר עד להבשלת צעדים תשתיתיים בהגברת התחרות במערכת הבנקאות.