תנועות ההון של המשק הישראלי ב- 1998
לאחר מספר שנים של יבוא הון ניכר למשק, בשנת 1998 הוא ירד משמעותית והסתכם בכ- 1.4 מיליארדי דולרים, בהשוואה לכ- 6.7 מיליארדים בממוצע בשלוש השנים הקודמות.
בניגוד לשנים הקודמות, ב- 1998 נרשם יצוא הון של תושבי ישראל בהיקף של כ- 96 מיליוני דולרים לעומת יבוא הון של כ- 3.8 מיליארדים בממוצע בשלוש השנים הקודמות.
ב- 1998 נרשמה ירידה ניכרת ביבוא ההון של תושבי חוץ, אשר הסתכם בכ- 1.5 מיליארד דולר, לעומת כ- 2.8 מיליארדים בממוצע בשלוש השנים הקודמות וכ- 3.3 מיליארדים ב- 1997.
בחודשים ספטמבר עד דצמבר 1998 נרשם יצוא הון של תושבי ישראל, שהסתכם בכ- 1.7 מיליארד דולר, לעומת יבוא הון בהיקף של כ- 1.6 מיליארד בשמונת החודשים הראשונים של השנה.
ב- 1998 הסתכמו השקעות תושבי חוץ – הפיננסיות והישירות (הריאליות) – בכ- 2 מיליארד דולר, לעומת כ- 3.5 מיליארדים ב- 1997. הירידה בהשקעות אלה נובעת מירידה דומה בהשקעותיהם הפיננסיות של תושבי חוץ, בעוד שהשקעותיהם הישירות לא השתנו.
כרבע מההשקעות של תושבי חוץ במשק הישראלי מומן ב- 1998 ממקורות שקליים – לקיחת אשראי בשקלים ומשיכת פיקדונות שקליים – בהשוואה לכ- 5% בלבד בשנת 1997.
מהפיקוח על מט"ח בבנק ישראל נמסר, כי בשליש האחרון של שנת 1998 חלה תפנית בסך תנועות ההון למשק הישראלי – בעוד שבחודשים ינואר עד אוגוסט היה יבוא הון של כ- 2.5 מיליארדים, החל מחודש ספטמבר נרשם יצוא ההון מהמשק בסכום של כ1.2- מיליארדי דולרים. שינוי זה באופי תנועות ההון נבע מהירידה שחלה באשראי במט"ח שנטלו תושבי ישראל – לאחר שזה גדל במשך תקופה ארוכה מאוד – מהמשך הצבירה של פיקדונות במט"ח ע"י תושבי ישראל, וממימוש השקעות פיננסיות של תושבי חוץ במשק – מחודש אוגוסט. יצוין, כי התפתחויות אלו חלו על רקע הגידול בהערכת סיכון שער החליפין ע"י הלווים והמלווים בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, וצמצום פערי הריבית בין השקל למט"ח.
תושבי ישראל עוד נמסר מהפיקוח על מט"ח, כי בשנת 1998 חל שינוי בכיוון תנועות ההון של תושבי ישראל – בכל השנה נרשם יצוא הון של כ- 96 מיליוני דולרים, בהשוואה ליבוא הון של כ- 4 מיליארדים בשנת 1997. זאת ועוד, בשמונת החודשים הראשונים של 1998 חל יבוא הון של תושבי ישראל בהיקף של כ- 1.6 מיליארדי דולרים, ואילו בחודשים ספטמבר עד דצמבר נרשם יצוא הון של כ- 1.7 מיליארדים. השינוי בכיוון תנועות ההון נבע מההתפתחויות שחלו בתקופה זו בתחום האשראי והפיקדונות במט"ח, על רקע העלייה בהערכת סיכון שער החליפין, לאור המשברים הפיננסיים בעולם (בעיקר משבר רוסיה באוגוסט, ומשבר הנזילות בעקבות ההפסדים הגדולים של קרן הגידור האמריקאי TCM באוקטובר) ועל רקע הירידה המתמשכת בפערי הריביות בין השקל למטבעות חוץ.
הגידול באשראי במט"ח (צמוד לשער החליפין ונקוב במט"ח) שנטלו לתושבי ישראל ממערכת הבנקאות המקומית הסתכם בשנת 1998 בכ- 1.5 מיליארדי דולרים, ירידה משמעותית בהשוואה לשנת 1997, בה גדל אשראי זה בכ- 3.3 מיליארדי דולרים. יצוין, כי עיקר הגידול באשראי זה התרכז בארבעת החודשים הראשונים של השנה ונמשך בקצב נמוך יותר בחודשים מאי עד אוגוסט. לעומת זאת, החל מספטמבר נרשמו פירעונות אשראי נטו (למעט בחודש דצמבר, בו חל גידול בגין שתי עסקאות גדולות). מכיוון שב- 1998 הציבור העדיף אשראי במטבעות שאופיינו בריבית נומינלית נמוכה, מרבית התקבולים (נטו) שנרשמו היו באשראי בפרנקים שוויצריים ובינים יפניים ואילו מרבית הפירעונות (נטו) היו באשראי בדולרים. ראוי לציין, כי הסיכון מבחינת הלווים, שהיה כרוך במעבר זה – מאשראי בדולרים לאשראי בפרנקים שוויצריים ובינים יפניים – בא לידי ביטוי ברביע האחרון של השנה, בפיחותים החדים בשער השקל מול מטבעות אלו.
הצבירה בפיקדונות במט"ח של תושבי ישראל נמשכה גם השנה, והיא הסתכמה בכ- 2.5 מיליארדי דולרים, לעומת 1.1 מיליארדים ב- 1997.
בפיקוח על מט"ח מבהירים, כי ביצוע השלב המשמעותי בליברליזציה במט"ח בחודש מאי 1998, לא הביא לשינויים משמעותיים בתנועות ההון של תושבי ישראל. ההשקעות הישירות (הריאליות) בחו"ל תושבי ישראל יחידים, שלא הותרו לפני כן, כמעט שלא גדלו ועיקרן מתבצע עדיין ע"י חברות. במקביל, חל גידול בהיקף המימושים של השקעות פיננסיות בני"ע זרים ע"י תושבי ישראל, בהשוואה לשנים הקודמות. יצוין, כי למרות שהוסרו כמעט כל ההגבלות של הפיקוח על מט"ח, פרט למגבלות על השקעות של המשקיעים המוסדיים, עדיין קיימים כללי מס המקטינים את כדאיות ההשקעות במט"ח של תושבי ישראל.
תושבי חוץ מהפיקוח על מט"ח נמסר עוד, כי יבוא ההון נטו של תושבי החוץ הסתכם בשנת 1998 בכ- 1.5 מיליארדי דולרים, ירידה ניכרת בהשוואה לשנת 1997 – כ- 3.3 מיליארדי דולרים – ובהשוואה לשוש השנים האחרונות – כ- 2.8 מיליארדים בממוצע. ירידה זו נובעת מצמצום בהיקף דומה בהשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ ומהעלייה בחלקן של השקעותיהם הממומן ממקורות שקליים, לעומת 1997.
בפיקוח על מט"ח מציינים, כי ב- 1998 מימנו תושבי חוץ כרבע מהשקעותיהם בישראל באמצעות מקורות שקליים – נטילת אשראי בשקלים ומשיכת פיקדונות שקליים – שהסתכמו בכ- 500 מיליוני דולר, לעומת כ- 5% בלבד כ- 1997 – שהם כ- 200 מיליוני דולר. בשנים 1995 ו- 1996 מומנו כל ההשקעות של תושבי חוץ ממקורות במט"ח. כתוצאה מכך היה יבוא ההון נטו, בשנתיים האחרונות, נמוך מסך ההשקעות של תושבי חוץ בארץ.
סך השקעותיהם של תושבי חוץ ב- 1998 הסתכמו בכ- 2 מיליארד דולר, לעומת כ- 3.5 מיליארדים ב- 1997. בעוד שהיקפן הכולל של ההשקעות הישירות (הריאליות) בשנת 1998 של תושבי חוץ היה דומה לזה שבשנת 1997- כ- 1.5 מיליארדי דולרים – חלה בשנה זו ירידה בכל רכיבי השקעותיהם הפיננסיות – בניירות של חברות ישראליות הנסחרים הן בחו"ל והן בבורסה בתל-אביב. הירידה החדה בהנפקות של חברות ישראליות בחו"ל והפסקת ההנפקות המתוכננות חלו על רקע השפל בבורסה בארה"ב החל מחודש אפריל, אשר החריף בעקבות משבר הפיננסי העולמי ובא לידי ביטוי בירידה חדה במחירי החברות הקטנות הנסחרות בה. בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 1998 מכרו תושבי החוץ ניירות ערך בבורסה בתל-אביב בסכום של כ- 300 מיליוני דולר, על רקע רצונם לממש חלק מהשקעותיהם בשווקים המתעוררים, וגם בישראל. ראוי לציין, כי החל מחודש נובמבר נפסקו מימושים אלה.