לגרפים ולוחות

להודעה זו כמסמך Word

התפתחות שער החליפין – התחזקות הדולר מול השקל במקביל להתחזקות הדולר בעולם.
במהלך חודש ינואר נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ- 0.8% ומול האירו השקל התחזק בשיעור של 1%.
מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, התחזק השקל בכ- 0.7%. בעולם, הדולר התחזק בינואר מול רוב המטבעות  בכלל זה בכ- 1.4% מול הפרנק השוויצרי, בכ- 1.7% מול האירו, בכ- 0.5% מול הפאונד הבריטי, אך נחלש בכ- 2.3% מול הין היפני.
 
תנודתיות שע"ח – ירידה בסטיית התקן בפועל במקביל לירידה בסטיית התקן הגלומה.
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – ירדה החודש בכ- 0.4 נקודות אחוז ועמדה בסוף חודש ינואר על 3.2% בהשוואה ל- 3.6% בחודש דצמבר.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, ירדה ועמדה בסוף ינואר על 7.3%, בהשוואה ל- 7.6% בדצמבר.
סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עלתה ועמדה בחודש ינואר על 9.7%, בהשוואה
ל- 9.3% בחודש דצמבר. לעומת זאת, סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מפותחים לא השתנתה ועמדה בחודש ינואר על 8.2% .
 
נפח המסחר בשוק המט"ח – עליה בנפח המסחר היומי הממוצע, במקביל לירידה בחלקם של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל.
נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש ינואר הסתכם בכ- 98 מיליארד דולר, בהשוואה לכ- 87 מיליארד בחודש דצמבר. נפח המסחר היומי הממוצע עלה בכ- 7% ועמד על כ- 4.5 מיליארד דולר ביום.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש ינואר בכ- 37 מיליארד דולר בהשוואה לכ- 33 מיליארד דולר בדצמבר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה עלה בינואר בכ- 6% בהשוואה לחודש דצמבר. במהלך חודש ינואר רכש בנק ישראל  1.8 מיליארדי דולר בעסקאות המרה[1], מתוכם 340 מיליוני דולר נרכשו במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.
נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש ינואר בכ- 10 מיליארד דולר, הממוצע היומי בחודש ינואר ירד בכ- 3% בהשוואה לדצמבר ועמד על כ- 465 מיליון דולר.
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם בחודש ינואר בכ- 50 מיליארד דולר, הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקות החלף עלה מחודש שעבר ועמד על כ- 2.3 מיליארד דולר ביום.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) המשיך לרדת ועמד בסוף ינואר על כ- 30%.


 1 נתון זה מבטא עסקות לפי יום קשירה ולא לפי יום ערך. לפיכך הנתון אינו זהה בהכרח לנתון שפורסם בהודעה על יתרות המט"ח, המשקף את העסקאות לפי תאריך ערך.

  

לוחות ותרשימים
 
 9-2-2014-1.png

9-2-2014-2.png
9-2-2014-3.png

9-2-2014-4.png


9-2-2014-5.png

עסקות במט"ח עם הבנקים המקומיים לפי מכשירים ונגזרים (במיליוני דולרים)
 
 
 
נפח עסקאות המרה (1)
עסקאות החלף (סוופ)[1] (2)
עסקאות החלף Cross Currency Swap[2] (3)
נפח עסקאות באופציות[3] (4)
נפח המסחר הכולל (1)+(2)+(3)+(4)
ינואר  2014    (נתון ארעי)
סה"כ
36,908
49,685
1,321
10,224
98,138
סה"כ (ממוצע יומי לפי 21 ימי מסחר)
1,678
2,258
60
4,461
תושבי חוץ
11,984
12,742
108
4,018
28,852
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
10,948
12,395
108
3,873
27,324
תושבי ישראל
24,924
36,943
1,213
6,206
69,286
מזה: סקטור ריאלי
6,274
4,944
101
2,755
14,074
         סקטור פיננסי
4,267
14,160
391
1,442
20,260
         מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
5,085
6,566
104
81
11,836
         יחידים + קרנות נאמנות
820
587
0
612
2,019
        בנק ישראל
1,840
0
0
0
1,840
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
340
0
0
0
340
       אחרים[4]
3,247
32
0
130
3,409
      בנקים מקומיים[5]
3,391
10,654
617
1,186
15,848
דצמבר 2013
סה"כ
43,456
577
10,059
87,311
סה"כ (ממוצע יומי לפי 23 ימי מסחר)
2,069
27
479
4,158
תושבי חוץ
11,029
15,097
0
4,062
30,188
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
10,315
15,025
0
4,011
29,351
תושבי ישראל
22,190
28,359
577
5,997
57,123
מזה: סקטור ריאלי
6,616
4,642
0
2,235
13,493
         סקטור פיננסי
4,446
11,095
200
2,475
18,216
         מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
2,341
4,610
177
186
7,314
         יחידים + קרנות נאמנות
901
359
0
334
1,594
        בנק ישראל
560
0
0
0
560
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
260
0
0
0
260
        אחרים
3,475
38
0
12
3,525
       בנקים מקומיים
3,851
7,615
200
755
12,421


 [1] רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS).
[2]  הקרנות המוחלפות בעסקות Cross Currency Swap יחושבו לצורך הנפח כרגל אחת בלבד, במקרים בהם הרגליים    
   מקזזות זו את זו.
[3]  ה- National value הכולל של עסקות קנייה ומכירה של Call ו- Put.
[4]  כולל גופים כמו מנהלי תיקים, מלכ"רים, מוסדות לאומיים וכאלו שלא נכללים ביתר הסעיפים.
[5]  סך המסחר הבין בנקאי מחולק בשניים.